14

נמי¹³] איכא שעיר נשיא [וא"כ יכול גם אשם להתערב עם חטאת], האי שיער ["אין לו צמר אלא שיער"¹⁴] והאי צמר ["איל¹⁴ הוא ויש לו צמר"].

וצ"ע מדוע כתב הרמב"ם הא ד"חוץ מן החטאת עם האשם" מפני החילוק דזכר ונקבה, ולא הביא גם החילוק שבגמ' גבי "שעיר נשיא", דהאי (חטאת הנשיא) שיער (שעיר) והאי צמר (איל)¹⁵?

לכאורה אפשר ליישב ע"פ דיוק לשון הרמב"ם "כל הקדשים אפשר שיתערבו מין במינו כו' ואין לך חטאת מן הכבשים אלא נקבה", היינו שהרמב"ם איירי רק בתערובת "מין במינו", שבזה יש צורך לחלק בין אשם לחטאת (דשניהם כבשים) שזה זכר וזו נקבה; משא"כ החילוק בין חטאת הנשיא ואשם הוא להיותם שני מינים (שעיר ואיל), דפשיטא שאין יכולים להתערב.

אבל מזה גופא שהגמ' מחלקת בין חטאת הנשיא ואשם רק מחמת זה ד"האי שיער והאי צמר" — אף ששני מינים הם (איל ושעיר) — מוכח, דזה שהם שני מינים עדיין אינו שולל האפשריות שיתערבו, והטעם שאין יכולים להתערב הוא רק מפני שהשעיר אין לו צמר כמו האיל.

יתירה מזו: בגמ'¹⁶ מפורש (והובא בתוס' כאן¹⁷) שאפשר לטעות בין שעיר ואיל, כי "אמרי דיכרא אוכמא הוא" ("סברי (שהשעיר) איל שחור הוא"¹⁸)

[ומטעם זה תתכן מציאות לשחוט שעיר לשם אשם (ולא אמרינן דכיון שהחילוק בין שעיר ואשם (איל) "דבר¹⁹ גלוי לכל הוא" הרי "מעשיו מוכיחין עליו" שהוא מכזב²⁰ ולא כיוון לשם אשם) — כי יתכן שלא הבחין בין שעיר ואיל ד"אמרי דיכרא אוכמא הוא"],

הרי שהחילוק בין שעיר נשיא ואשם (איל), למרות היותם שני מינים, לא מקרי שינוי גלוי כ"כ ואפשר לטעות ביניהם [ומה שהגמ' אומרת כאן שאי אפשר שיתערבו, היינו רק (כמ"ש התוס'¹⁷) משום "דכי דייקינן בי' אפשר לברר"].

וא"כ הדרא קושיא לדוכתא — מדוע לא הביא הרמב"ם (בפירוש) גם החילוק (שבגמרא) בין שעיר נשיא ואשם (שאין יכולים להתערב)?

ג. ויש לומר — ובהקדים:

ידועים דברי הזהר²¹, שנגלה דתורה ונסתר דתורה נקראים גופא דאורייתא ונשמתא דאורייתא, היינו, שהיחס בין נגלה ונסתר הוא כהיחס שבין הנפש והגוף. שמזה מובן, דכמו שהנפש והגוף מתאימים המה בכל פרטיהם (וכאשר יש איהתאמה ביניהם ח"ו ה"ז גורם בלבול בבריאות כו'), כמו"כ הוא בנוגע לנגלה ונסתר דתורה, שאין הם שני חלקים נפרדים ח"ו, אלא מתאימים זל"ז.

ואולי יש לומר, שזהו אחד מהטעמים לכך, שישנם ענינים בנגלה דתורה שאא"פ להבינם לתכליתם בלי ביאורם ב