147
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
חידוש זה מתבטא בדוגמא המובאת* ,אל תאמר מכור שדך וקח לך חמור ואתה עוקף עליו ונוטלה הימנו": אף כאשר מקבל העצה לא יינזק כלל, בכל זאת עצה זו ,אינה הוגנת לו" - אין היא ניתנת עבורו ולמע טובתו וצרכו*, ואת זאת אוסרת התורה. כי כשנותנים עצה לזולת יש לחשוב אך ורק על טובתו של הזולת, ולקבוע את צרכיו של האחר - ,הוגנת לו", ולא לחשוב על רווחים אישיים - ,ואתה עוקף עליו ונוטלה הימנו".
למרות, שהאדם יכול להרהר: זה - ה,סומא בדבר" - אתו חסר כלל, ומדוע אכפת שהוא עצמו - היועץ - יהנה מכך?!
על כך אומר רש"י ,ולפני עור לא תתן מכשול" - ,לפני הסומא בדבר לא תתן עצה שאינה הוגנת לן": ב,מכשול" הכוונה היא כאן אף
למקרים שבהם ה,סומא בדבר" אינו ניזוק כלל, אלא ה,מכשול" הוא רק באופן נתינת העצה - ,עצה שאינה הוגנת לו"*: ה,סומא" סובר שה,יועץ" מעניק לו עצה אשר .הוגנת לו", ואילו היועץ ,עוקף עליו", מרמהו ומעניק לו עצה ,לפיי דרכו והנאתו".
ט. העיקר - כוונת היוע\ בזמן הענקת העצה
לפי זה יובן מדוע מרחיב רש"י בפירושו על ,ויראת מאלקיך" - ,לפי שהדבר הזה אינו מסור לבריות לידע אם דעתו של זה לטובה או לרעה ויכול להישמט ולומר לטובה נתכוונתי, לפיכך נאמר בו ויראת מאלקיך, המכיר מחשבותיך", בעוד אשר בתורת כהנים נאמר בקצרה: .שמא תאמר עצה טובה אני נותן לו, והרי הדבר מסור ללב, שנאמר ויראת מאלקיך אני ה'":
בתורת כהנים הדיוק הוא ,שמא תאמר עצה טובה אני נותן לו". כלומר, למעשה היתה זו עצה רעה, אך אדם אחר אינו יכול להאשימו, כי
הערות
- 1. וי"ל דמה שלא אמרינן (באם אפשר) לעבור עליו בשני לאווין, הוא רק אם זהו אותו הלאו, משא"כ בנדו"ד שהאיסור דאונאת דברים אנה מוגבלת להענין ד,לא ישיאנו עצה שאינה הוגנת", וכהתחלת פרש"י שם ,,שלא יקניט איש את חבירו" (שאינו שייך להאיסור דולפני עור גו'. וראה מלאכת הקדש על פרש"י כאן). ולהעיר מהענין דאיסור כולל (שבועות כד, ב. ובכ"מ).
- 2. [והטעם שהוכרח רש"י להביא גם הדוגמא ד,לא ישיאנו עצה שאינה הוגנת כו'" הוא כהמשך פרש"י ,,לכך נאמר ויראת מאלקיך כו""].
- 8. ראה גם משכיל לדוד בהר שם.
- 9. כפרש"י בשלח טו, ז.
- 5. קדושים א שיחות -
- 0. ועד"ז בפרש"י בהר שם שדייק רש"י ,עצה שאינה הוגנת לו" (ולא עצה רעה) - כי איירי (כפרש"י שם) באונאת דברים. משא"כ בפרש"י עה"פ (תבא כז, יח) משגה עור בדרך שכתב ,ומשיאו עצה רעה" - כי שם הוא א' מן הי"א (הכי) ארורים שבתורה, ופשוט שזהו הכי חמור - משיאו עצה רעה. 1 ל' רש"י בהר שם.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 3 עמודים.