137
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
10 לקוטי
הרבה*. ואילו מצד ההוכחה של ,וחי בהם" אין הסיבה למען קיום המצוות, אלא למען הצלת נפש מישראל**.
ובנוסף לכך, ישנו הבדל גם בעצם משמעות החילול: לפי ההוכחה של ,חלל עליו שבת אחת כדי שישמור שבתות הרבה", ואף לדברי בעל ,אור החיים"* ,,הוא ללמדך שאין זה חילול, אדרבה זה קרוי שמירת שבת", משום שהחילול הוא למען מצוות השבת, למען שמירת שבתות הרבה,
הרי ה,מעשה" בשבת זו מהווה פעולה של חילול שבת, אלא, שזהו חילול שחייבים לעשותו למען מצוות השבת בכלל* - ,,שבתות הרבה"ל5י.
אחר'ג
לעומת זאת, לפי ההוכחה ,וחי בהם ולא שימות בהם", הרי: א) מדובר על קיום המצוות בכלל, ב) הלימוד איננו לגבי מעשה החילול, אלא לגבי קיום המצוות - מעשה זה הוא פרט בקיום המצוות, ובעניננו - זהו קיום המצוה של שמירת שבת.
כלומר, חילול שבת במקרה של סכנת נפשות, הרי לא זו בלבד שאין הוא מהווה חילול שבת כלל, אלא מעשה זה נקרא שמירת שבת, עצם המעשה של חילול שבת מפני פיקוח נפש הוא שמירת* שבת'ל.
ח. ,אות... ביני וביניכם" ההסבר לכך הוא:
לגבי שבת נאמר* ,את שבתותי תשמרו כי אות הוא ביני וביניכם לדורותיכם לדעת כי אני מקדשכם",
הערות
- 6. וראה מאירי יומא שם, א דגם לגבי חיי שעה מחללין ,,שבאותה שעה ישוב בלבו ויתודה". ובתוס' יוהכ"פ שם, ב ד"ה ר"ש בן מנסיא כתב: שישמור שבתות הרבה לאו דוקא אלא ר"ל ציווים הרבה כו' ובחיי שעה דאדם הוא חי עושה כמה מצות והם הנקראים שבתות הרבה. וראה אוהלי יוסף דיני קדוש השם סכ"ג ס"ק ריב. ולהעיר מאוה"ח תשא שם. שו"ת חת"ס יו"ד סרמ"ה ד"ה והנה לשון. וראה מנ"ח מצוה לב במוסך השבת בסופו במ"ש בדברי האוה"ח. ואכ"מ.
- 46. ראה בית מאיר לשו"ע או"ח סש"ל. שו"ת חת"ס או"ח ספ"ג.
- 7. תשא שם, יג. אבל על הפסוק את שבתותי תשמרו.
- 8. שלכן (אפילו את"ל שגם מצד זה מחללין על חיי שעה) הוא רק בשביל ,,שישמור שבתות הרבה" (וכיו"ב) - כנ"ל הערה 46, ולאוה"ח שם צ"ל בפועל ,בגדר עמוד לעשות .. יגיע לשבת לשומרו", עיי"ש. משא"כ מצד ,וחי בהם", כדלקמן.
- 9. וראה מפרשים הנ"ל לפרש"י יומא שם.
- 0. עפ"ז יש לומר דאין זה שייך להשאלה אם שבת דחוי" או הותרה (ראה לעיל הערה 33 שלכמה פוסקים דעת הרמב"ם היא ששבת דחו" אצל פקו') - כי לב' האופנים אפשר לפרש דהעשי' הוי ענין של שמירת שבת, אלא שחלוקים הם באיזה אופן הוא, דחו" או הותרה - כחילוקים המובאים בפוסקים (ראה לעיל הערה 23, 24. וראה אנציקלופדי' תלמודית שם).
- 1. בסגנון אחר: בכל המצות מודגש רק שהדין ,וחי בהם" הוא דין מיוחד לעצמו ,ולא שימות בהם", ולא שהוא חלק (פרט) בהמצוות; משא"כ בנוגע לשבת מודגש שהוא חלק ופרט דמצות שבת (ולא רק דין כללי ד,וחי בהם"). וראה לקמן ס"ח.
- 2. תשא שם.
מצוטט ב־2 עמודים
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום שו באיזה חפצים מותר לדבר בשבת לקוטי שיחות חכ"ז ע' 137
- לקוטי שיחות 238 לקו"ש חכ"ז ע' 137
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.