67

₪ לקוטי ג. ההסבר נעוץ במחלוקת: קדשי שעה וקדשי דורות - מי מהם חמור

הדבר יובן בהקדם דיוק לשון רש"י הנ"ל ,אם שמעת בקדשי שעה אין לך להקל בקדשי דורות":

מלשון רש"י ,אין לך להקל" (ולא ,ללמוד" וכיוצא"בזה*' - שמשמעו כי בכלל לא ניתן ללמוד קדשי דורות מקדשי שעה) מוכח, שאי-האפשריות להשוות בין קדשי דורות לקדשי שעה [אינו משום שהיתר האנינות (בקדשי שעה) היה ,,הוראת שעה" שממנה כלל לא ניתן ללמוד לגבי כל מקום אחר*!, אלא''] משום שקדשי דורות חמורים יותר מקדשי שעה, ומטעם זה - .אם שמעת בקדשי שעה אין לך להקל בקדשי דורות".

ועל פי זה מובן מדוע הגמרא מוסיפה (בדברי אהרן) ,קל-וחומר ממעשר הקל" - משום שלפי שיטת התלמוד, הדבר הפוך: קדשי שעה הינם חמורים מקדשי דורות, ועל אחת כמה וכמה מן הקל שבקדשי דורות - והראיה על כך:

הגמרא*' מביאה מחלוקת בין ר' יוסי הגלילי וחכמים בנוגע למקור הדין שחטאת (חיצונה, שיש להזות מדמה רק על מזבח החיצון) שנכנס דמה לפני ולפנים' [=למזבח הפנימי] פסולה וחייבים לשרפה: ר' יוסי הגלילי לומד זאת מהפסוק בפרשתנול' ,הן לא הובא את דמה אל הקודש פנימה" (שהוא שאלת משה לאהרן: מדוע שרפו את קרבן החטאת - הרי מן הדם שלה לא הביאו ,אל הקודש פנימה") = ,מכלל דאי .. עייל דמה - בשריפה" [=מכך נסיק שאם היה מוכנס דמה - דינה להשרף]. ומכך לומד שכל חטאת חיצונה שנכנס דמה 'לפני ולפנים' דינה בשריפה. לעומת זאת חכמים לומדים את הדין מפסוק אחר, וכפי שרש"": מבאר, כי לדעתם כלל לא ניתן ללמוד מהפסוק ,הן לא הובא..." כי ,דורות משעה לא ילפינן" [=לא לומדים].

יש להבין בדעת חכמים: לכאורה, אף שלא ניתן ללמוד ולהקיש מזה על זה - אך מהו ההכרח לשנות ולהחמיר (בקדשי שעה)? מכך מוכח שלדעת חכמים אכן קדשי שעה, בכלל, חמורים מקדשי דורות!:, שלכן, על אף שנאמר