67
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
₪ לקוטי ג. ההסבר נעוץ במחלוקת: קדשי שעה וקדשי דורות - מי מהם חמור
הדבר יובן בהקדם דיוק לשון רש"י הנ"ל ,אם שמעת בקדשי שעה אין לך להקל בקדשי דורות":
מלשון רש"י ,אין לך להקל" (ולא ,ללמוד" וכיוצא"בזה*' - שמשמעו כי בכלל לא ניתן ללמוד קדשי דורות מקדשי שעה) מוכח, שאי-האפשריות להשוות בין קדשי דורות לקדשי שעה [אינו משום שהיתר האנינות (בקדשי שעה) היה ,,הוראת שעה" שממנה כלל לא ניתן ללמוד לגבי כל מקום אחר*!, אלא''] משום שקדשי דורות חמורים יותר מקדשי שעה, ומטעם זה - .אם שמעת בקדשי שעה אין לך להקל בקדשי דורות".
ועל פי זה מובן מדוע הגמרא מוסיפה (בדברי אהרן) ,קל-וחומר ממעשר הקל" - משום שלפי שיטת התלמוד, הדבר הפוך: קדשי שעה הינם חמורים מקדשי דורות, ועל אחת כמה וכמה מן הקל שבקדשי דורות - והראיה על כך:
הגמרא*' מביאה מחלוקת בין ר' יוסי הגלילי וחכמים בנוגע למקור הדין שחטאת (חיצונה, שיש להזות מדמה רק על מזבח החיצון) שנכנס דמה לפני ולפנים' [=למזבח הפנימי] פסולה וחייבים לשרפה: ר' יוסי הגלילי לומד זאת מהפסוק בפרשתנול' ,הן לא הובא את דמה אל הקודש פנימה" (שהוא שאלת משה לאהרן: מדוע שרפו את קרבן החטאת - הרי מן הדם שלה לא הביאו ,אל הקודש פנימה") = ,מכלל דאי .. עייל דמה - בשריפה" [=מכך נסיק שאם היה מוכנס דמה - דינה להשרף]. ומכך לומד שכל חטאת חיצונה שנכנס דמה 'לפני ולפנים' דינה בשריפה. לעומת זאת חכמים לומדים את הדין מפסוק אחר, וכפי שרש"": מבאר, כי לדעתם כלל לא ניתן ללמוד מהפסוק ,הן לא הובא..." כי ,דורות משעה לא ילפינן" [=לא לומדים].
יש להבין בדעת חכמים: לכאורה, אף שלא ניתן ללמוד ולהקיש מזה על זה - אך מהו ההכרח לשנות ולהחמיר (בקדשי שעה)? מכך מוכח שלדעת חכמים אכן קדשי שעה, בכלל, חמורים מקדשי דורות!:, שלכן, על אף שנאמר
הערות
- 6. ובפרט שרש"י משנה מלשונו בפסחים (פג, א) - ,דורות משעה לא ילפינן" - כהובא לקמן בפנים.
- 16. ראה מנחות יט, ב. וש"נ.
- 7. ובפרש ששניהם אותם הקדשים וברוב המכריע דיניהם שווים - אין מסתבר כלל לומר שאינם בגדר אחד כלל (ללמוד זמ"ז). והרי: לומר דשייכי זל"ז - (א) קרוב יותר לפש"מ. (ב) ממעט המחלוקת בין משה ואהרן.
- 4. שמיני ב
- 5. שיחות
- 8. פסחים פג, א.
- 9. < ₪ - דעת ר" הובאה גם בתו"כ פרשתנו עה"פ.
- 0. פסחים שם ד"ה אמר להן.
- 1. ואף שגם רש"י בפירושו עה"ת מפרש כדעת חכמים (צו ו, כג. וראה רש"י פרשתנו שם) - הרי בלימוד ע"ד הפשט אין זה מפני שאא"פ
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 5 עמודים.