67

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

₪ לקוטי ג. ההסבר נעוץ במחלוקת: קדשי שעה וקדשי דורות - מי מהם חמור

הדבר יובן בהקדם דיוק לשון רש"י הנ"ל ,אם שמעת בקדשי שעה אין לך להקל בקדשי דורות":

מלשון רש"י ,אין לך להקל" (ולא ,ללמוד" וכיוצא"בזה*' - שמשמעו כי בכלל לא ניתן ללמוד קדשי דורות מקדשי שעה) מוכח, שאי-האפשריות להשוות בין קדשי דורות לקדשי שעה [אינו משום שהיתר האנינות (בקדשי שעה) היה ,,הוראת שעה" שממנה כלל לא ניתן ללמוד לגבי כל מקום אחר*!, אלא''] משום שקדשי דורות חמורים יותר מקדשי שעה, ומטעם זה - .אם שמעת בקדשי שעה אין לך להקל בקדשי דורות".

ועל פי זה מובן מדוע הגמרא מוסיפה (בדברי אהרן) ,קל-וחומר ממעשר הקל" - משום שלפי שיטת התלמוד, הדבר הפוך: קדשי שעה הינם חמורים מקדשי דורות, ועל אחת כמה וכמה מן הקל שבקדשי דורות - והראיה על כך:

הגמרא*' מביאה מחלוקת בין ר' יוסי הגלילי וחכמים בנוגע למקור הדין שחטאת (חיצונה, שיש להזות מדמה רק על מזבח החיצון) שנכנס דמה לפני ולפנים' [=למזבח הפנימי] פסולה וחייבים לשרפה: ר' יוסי הגלילי לומד זאת מהפסוק בפרשתנול' ,הן לא הובא את דמה אל הקודש פנימה" (שהוא שאלת משה לאהרן: מדוע שרפו את קרבן החטאת - הרי מן הדם שלה לא הביאו ,אל הקודש פנימה") = ,מכלל דאי .. עייל דמה - בשריפה" [=מכך נסיק שאם היה מוכנס דמה - דינה להשרף]. ומכך לומד שכל חטאת חיצונה שנכנס דמה 'לפני ולפנים' דינה בשריפה. לעומת זאת חכמים לומדים את הדין מפסוק אחר, וכפי שרש"": מבאר, כי לדעתם כלל לא ניתן ללמוד מהפסוק ,הן לא הובא..." כי ,דורות משעה לא ילפינן" [=לא לומדים].

יש להבין בדעת חכמים: לכאורה, אף שלא ניתן ללמוד ולהקיש מזה על זה - אך מהו ההכרח לשנות ולהחמיר (בקדשי שעה)? מכך מוכח שלדעת חכמים אכן קדשי שעה, בכלל, חמורים מקדשי דורות!:, שלכן, על אף שנאמר

הערות

  1. 6. ובפרט שרש"י משנה מלשונו בפסחים (פג, א) - ,דורות משעה לא ילפינן" - כהובא לקמן בפנים.
  2. 16. ראה מנחות יט, ב. וש"נ.
  3. 7. ובפרש ששניהם אותם הקדשים וברוב המכריע דיניהם שווים - אין מסתבר כלל לומר שאינם בגדר אחד כלל (ללמוד זמ"ז). והרי: לומר דשייכי זל"ז - (א) קרוב יותר לפש"מ. (ב) ממעט המחלוקת בין משה ואהרן.
  4. 4. שמיני ב
  5. 5. שיחות
  6. 8. פסחים פג, א.
  7. 9. < ₪ - דעת ר" הובאה גם בתו"כ פרשתנו עה"פ.
  8. 0. פסחים שם ד"ה אמר להן.
  9. 1. ואף שגם רש"י בפירושו עה"ת מפרש כדעת חכמים (צו ו, כג. וראה רש"י פרשתנו שם) - הרי בלימוד ע"ד הפשט אין זה מפני שאא"פ

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 5 עמודים.

  1. אגרות קודש ז'ל מנחות יט, א
  2. לקוטי שיחות 80 מאותו ספר מנחות יט, א
  3. לקוטי שיחות 376 מאותו ספר מנחות יט, א
  4. תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ ויקרא, פרשת זכור, ט' אדר-שני, ה'תשכ"ה מנחות יט, רע"א
  5. שוע"ר עם ביאור דברי שלום תסא דיני אפיית המצה ובאיזה מצה יוצא ידי חובתו שם יט, ב