267
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שבעל-פה הוא על ידי ישראל, העמלים ומחדשים בתורה, כך שבמשך הדורות מתגלית התורה שבעל-פה יותר ויותר. ולכן מייחסים את התורה שבעל-פה ל,אמך" - אשה, ,מקבל"*, כי* גילוי התורה שבעל-פה הוא מצד המקבל, אשה.
מכך משתלשלים הענינים עד לאיש ואשה כפשוטם - שבעם ישראל יש לנשים מעלה יתירה לעומת האנשים* בכך, שאצלן גלויה יותר העבודה שמצד המקבל.
כפי שאכן רואים, שנשים אינן זקוקות כל כך לזירוז לעניני יהדות כאנשים, כי אצלן מאירה, מצד טבען, האמונה בה'"*, ויש להן יראת ה יותר מאשר אצל האנשים, עד כדי כך שיש לכך השפעה על מעשיהן בפועלל.
וכפי שמוצאים במצוה הראשונה שבתורה* - פרו ורבן: במצוה ,פרו ורבו" נצטווה רק
האיש, ואילו האשה אינו מצווה על פריה ורביה*.
הטעם לכך איננו מפני שאין זה מתפקיד האשה עלי אדמות [כפי שהתורה פטרה אותה ממצות עשה שהזמן גרמן", ואחד ההסברים לכך הוא", מפני שהיא משועבדת לבעלה להכין צרכיו, ותפקידה הוא לנהל את עניני הבית] - שהרי אדרבה ואדרבה: דוקא בה תלויה אפשרותו של האיש לקיים ציווי זה". ויותר מכך, עיקר ענין ההולדה הוא דוקא על ידי האשה, והיא נקראת עקרת הבית,
אלא הטעם הוא, שדוקא היא הנותנת: לגבי האיש דרוש ציווי על
הערות
- 1. הקדמתו לספר היד - השיעור דש"ק זה (שנת תשמ"ו - ע"פ החלוקה דג' פרקים ליום). וראה לקמן הערה 90).
- 4. מתושב"כ - כי ליכא מידי דלא רמיזא באורייתא (ראה זח"ג רכא, א).
- 5. ראה אגה"ק, תו"א ולקו"ת שם. ועוד.
- 6. ראה ע"ד החסידות - מאמרי אדה"ז תקס"ד (ע' מט ואילך), ,פרשיות" ח"א (ע' נה ואילך), ד"ה יו"ט של ר"ה תרנ"ט (ובכ"מ) - בביאור ענין ,בינה יתירה (ניתנה) באשה יותר מבאיש" (נדה מה, ב). וראה לקו"ש חי"א ע' 331. ועוד.
- 56. ראה אוה"ת (יהל אור) לתהלים ע' תלב. שם נ"ך ח"ב ע' תתקכז.
- 7. וזה ג"כ הטעם שלא חטאו בעגל כמו האנשים - ראה אוה"ת נ'ך שם. תשא ע' א'תתקפו. לקו"ש ח"ח ע' 316 ואילך.
- 7. ויקהל ג שיחות 1
- 8. בראשית א, כח (וכהובא בחינוך מצוה א'. וראה משנה יבמות סה, ב דעת ר"י בן ברוקה. תוד"ה ולא שם). נח ט, ז (ובפרש"י שם. סנהדרין נט, ריש ע"ב).
- 9. ת"ק במשנה יבמות שם. וכ"ה ההלכה (רמב"ם הל' אישות פט"ו ה"ב. טושו"ע אהע"ז ס"א סי"ג).
- 0. קדושין כט, א (במשנה). רמב"ם הל' ע"ז פי"ב ה"ג. טושו"ע או"ח סי"ז ס"ב.
- 1. ראה אבודרהם שער הג' ברכת המצות ומשפטיהם (ד"ה כל ישראל). כל בו ריש הל' מילה (סע"ג) בשם בעל המלמד. וראה ציונים לתורה (להר"י ענגל) כלל לט (קרוב לסופו).
- 2. להעיר מר"ן קידושין רפ"ב. שו"ת הר"ן סל"ב. וראה לקו"ש חי"ד ע' 41 ואילך. חי"ז [המתורגם]. ע' 252. ח"כ [המתורגם]. ע' 153 ואילך.
מצוטט ב־2 עמודים
- לקוטי שיחות 317 לקו"ש חכ"ו ע' 267
- תורת מנחם שיחת יום ד' פ' קרח, א' דר"ח תמוז, ה'תשל"א לקו"ש חכ"ו ע' 267
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.