126
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
₪ לקוטי ה' אלקיך" היא התוצאה והתכלית של ,הוצאתיך מארץ מצרים"3.
על כך מסביר רש"י, שהמילים ,אשר הוצאתיך מארץ מצרים" אינן מהוות רק טעם והסבר ל,אנכי. ה' אלקיך", אלא יש להן משמעות שונה וחדשה - ,כדאי היא ההוצאה שתהיו משועבדים לי":
משמעות המילים ,אנכי ה' אלקיך" היא קבלת מלכות ה'י?, שמקבלים את הקדוש-ברוך-הוא כשליט וכמלך, ולפיכך מתחייבים לציית לכל מצוותיו< וכדומה. על כך מוסיף הקדוש-ברוך-הוא עוד ענין, שאין די בקבלת מלכות שמים, המביאה לקבלת עול מצוות, וציות לגזירות ה', אלא ישראל צריכים להיות ,,משועבדים לי"
לחלוטין. ,קבלת מלכות" אינה שוללת חירות בחיים ,פרטיים"*:. משמעותו,
יתרו ג
שבענינים מסויימים, שבהם מצווה המלך לפעול לפי גזירותיו - שומעים לו. הן ב,קום ועשה" - לבצע את ציווייו, והן ב,שב ואל תעשה" - לא לעשות את אשר הוא אוסר. וכך גם לגבי מלך מלכי המלכים הקדוש-ברוךהוא, שישראל מקבלים על עצמם לקיים את כל מצוות וגזירות המלך.
ואילו המשמעות של ,משועבדים לי" היא<, שהיהודי מבטל את כל ישותו העצמית, ואין לו כלל חירות בחייו הפרטיים - הוא משועבד כל כולו לקדוש-ברוך-הוא, בכל אשר לו, ובכל מעשיו?.
ולפיכך מדייק רש"י ואומר ,כדאי היא ההוצאה...", ואינו אומר ,על מנת": בביטוי ,על מנת" משתמש רש"י כאשר מופיעים בפסוק שני ענינים, אשר האחד מהם הוא תנאי למשנהו, כגון ,אני ה' אלקיכם אשר הוצאתי אתכם... להיות לכם לאלקים". לעומת זאת בעניננו, הענין של ,תהיו משועבדים לי", לפי רש"י איננו תנאי, אלא המשמעות והכוונה של ,אשר
הערות
- 3. ומה שנאמר עד"ז בעוד כתובים (כנ"ל בפנים והערה 11) - הרי במקומות אלו לא קאי על מ"ת, כ"א על מצות פרטיות. ולהעיר שבכמה מהמקומות מביא רש"י עוד פירוש ("אני הבחנתי כו'" וכיו"ב). ואכ"מ.
- 4. רש"י ומכילתא כו' שבהערה 17.
- 5. אף שבפרטיות הן שתי קבלות - קבלת מלכות וקבלת מצות (גזירות) - ראה בהנסמן בהערה הקודמת ועוד - מ"מ, אחת מביאה לחבירתה. כפשוט. ולהעיר מפרש"י שמיני (יא, מה): כי אני ה' - ע"מ שתקבלו מצותי. ועד"ז בפרש"י בהר (כה, לח) וס"פ שלח (גזרותי).
- 6. ראה עד"ז לקו"ש חל"ד ע' 206 ואילך - בביאור ג' הלשונות שבפרש"י האזינו (לב, ') ,שקבלו עליהם תורתו ומלכותו ועולו".
- 7. ונפק"מ בפועל - דגם ,פרשיות בתורה שאם עשאן כו' ואם לאו אינו מקבל עליהם פורעניות" (פרש"י פרשתנו כ, א) - משתדל לקיימם כו'. ולהעיר מפרש"י פרשתנו (יט, יד) שלא הי' משה פונה לעסקיו אלא מן ההר אל העם. ועוד.
- 6. או באו"א קצת: כללות הענין דתרי"ג מצות התורה אינו כמו גזירות מלך בו"ד, כ"א גדר של שעבוד, כי הן מקיפות את כל (חיי) האדם - אין רגע ונקודה פנוי מחיוב מצוה, ובכל דבר שבחיי האדם יש הוראה בתורה ע"ד אופן עשייתו.
מצוטט ב־1 עמודים
- לקוטי שיחות 209 לקו"ש חכ"ו ע' 126
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.