206

האזינו

א. "ימצאהו בארץ מדבר"¹, ופרש"י "אותם מצא לו נאמנים בארץ מדבר שקבלו עליהם תורתו ומלכותו ועולו מה שלא עשו ישמעאל ועשו שנאמר² וזרח משעיר למו הופיע מהר פארן" (ואחרי שמבאר כל המשך הכתוב חוזר ומביא ש"אונקלוס תרגם, ימצאהו יספיקהו כל צרכו במדבר כמו ומצא³ להם, לא⁴ ימצא לנו ההר").

הטעם שלא פירש רש"י כתוב זה ("ימצאהו בארץ מדבר") פשוטו כמשמעו, שהקב"ה "מצא" את עם ישראל במדבר⁵, דהיינו בחירת הקב"ה בעם ישראל במדבר סיני (בעת מ"ת)⁶, י"ל⁷, כי התחלת הבחירה בעם ישראל היתה לפני בואם למדבר, בהיותם במצרים, כמפורש בקרא⁸ "לבוא לקחת לו גוי מקרב גוי", וא"כ קשה לומר ש"מציאת" עם ישראל היתה במדבר⁹. ולפיכך פרש"י ש"ימצאהו בארץ מדבר" היינו מה שהקב"ה מצא את בנ"י "נאמנים (לו) בארץ מדבר שקבלו עליהם תורתו כו'".

אבל לכאורה גם פירוש זה צ"ע — ובלשון הרמב"ן¹⁰: "זה איננו מטעם הפרשה, כי הכתוב הוכיח את ישראל ומזכיר הטובות אשר עשה השם עמהם והם גמלו להם¹¹ רעה תחת טובה" (וכפרש"י להלן¹² "דברי תוכחה הם להעיד השמים והארץ. . וכל הענין מוסב על זכור ימות עולם¹³. . כן עשה להם כו'") — וכיצד מתאים להכניס באמצע דברי תוכחה אלה, ע"ד שבחם של ישראל "נאמנים. . שקבלו עליהם תורתו כו'"?

ועפ"ז הו"ל לרש"י להביא (רק) את פירוש התרגום¹⁴ "ימצאהו — יספיקהו כל צרכו במדבר".

ובפרט שהמשך פסוק זה עצמו "יסובבנהו יבוננהו יצרנהו גו'", קאי על "טובות אשר עשה השם עמהם", כפרש"י "יסובבנהו, שם סבבם והקיפם בעננים וסבבם בדגלים. . וסבבם בתחתית ההר כו'. יבוננהו, שם בתורה ובינה. יצרנהו, מנחש שרף ועקרב ומן האומות" — וא"כ ודאי הי' יותר מתאים לפרש גם תחילת הפסוק שבאה לתאר ה"טובות אשר עשה השם עמהם".

[י"מ¹⁵ הקושי בפירוש התרגום — כי "