8

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

בכדי..." - כיצד ייתכן לומר ש,לא מת" בגשמיות, כאשר חנטו חנטייא בגופו של יעקב?

ומשיבה הגמרא - ,מה זרעו בחיים אף הוא בחיים": כיון ש,זרעו בחיים", וזהו ענין נצחי שלא תיתכן בו הפסקה ח"ו - אצל בני יעקב לא ייתכן כליון ח"ו'י, לכן ,אף הוא בחיים", כי ה,חיים" של ,זרעו" אינם שונים כלל מחיי יעקב??, אלא חיי ונשמת יעקב מתלבשים וממשיכים ב;זרעו". וזוהי הסיבה לכך ש,,זרעו בחיים" באופן נצחי - כי ,,הוא בחיים", אלא הם חיי יעקב, מדת האמת, שבהם לא ייתכן שום הפסק.

יוצא מכך, שחיי יעקב נצחיים גם בעולם הזה הגשמי.

ט. כדאי הלידה שתכפר על המיתה

לפי כל האמור לעיל יובנו דברי רש"י אודות משה ,כדאי הלידה שתכפר על המיתה":

האמת, נצחיותו של משה, לא נגרמה על ידי עבודתו שלו - נצחיותו של משה נבעה מכך שבנשמתו האירה ,אמת ה", ,וה' אלקים אמת"**.

ולכן מיד בלידתו - אף לפני שהתחיל עבודתו - ,נתמלא הבית כולו אור": ה,נצחיות" של ,אמת ה", שהאירה בנשמת משה, האירה בפועל מיד בלידתו.

משום שזוהי ,אמת ה'", שלא ייתכן בה שום שינוי, אין בה שום הסתרה על האור - והוא נשאר באותה עוצמה בכל הזמנים והמצבים, לכן הוא האיר בפועל ובגלוי מיד בלידת משה5.

וזוהי המשמעות של ,כדאי הלידה שתכפר על המיתה": כיון שביום לידת משה> האירה בגלוי הנצחיות והאמת של נשמת משה, לכן לידה זו, אשר ,ותרא אותו כי טוב הוא", ,מכפרת" ומנקה את ענין המיתה, כך שגם בגשמיות ,לא מת משה".

ומסיבה זו מדגישה הגמרא דוקא את ענין הלידה, ולא את המעלה של יום הסתלקות משה - כי דוקא היא מבטלת לחלוטין את גזירת המן: אמנם, יום

הערות

  1. 1. ראה ב"ב (קטו, ריש ע"ב) ,גמירי דלא כלה שבטא". וברשב"ם: וראי' לדבר במלאכי (ג, ו) כי אני ה' לא שניתי ואתם בני יעקב לא כליתם.
  2. 2. ראה אגה"ק ס"ז (קיא, סע"ב) דנשמת יעקב ,כלולה מכל הנשמות שבישראל מעולם ועד עולם". ע"ש.
  3. 3. ראה גם יערות דבש ח"א דרוש ג (ז' אדר תק"ד) בסופו. שם דרוש ח (ז' אדר תק"ה) קרוב לתחלתו. החיד"א בס' דברים אחרים דרוש (ט, ריש ע"ב). ועוד. וראה גם לקו"ש ח"ו ע' 362 ואילך.
  4. 4. שמות א שיחות 9
  5. 4. ירמי' י, י. וראה לקו"ש [המתורגם] חט"ו ע' 463 ואילך. וש"נ.
  6. 5. להעיר מזח"ג (קפז, ב. הובא באוה"ת פרשתנו ע' סא): משה מיד דאתייליד אספקלריי דנהרא כו' משה משה ולא אפסיק טעמא.
  7. 6. משא"כ אח"כ כשהותחלה עבודת משה לא הי' אור זה בהדגשה. ולהעיר מזח"א (לא, ב) דהקב"ה נטל אור זה ממשה ,עד דקאים על טורא דסיני לקבלא דאורייתא".

מצוטט ב־2 עמודים

  1. לקוטי שיחות 179 לקו"ש חכ"ו ע' 8
  2. לקוטי שיחות 148 לקו"ש חכ"ו ע' 8

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.