445

ובפשטות -- ,בכל לבבך ובכל נפשך*':, ויתירה מזו: ,בכל מאדך" -- בלי גבול"?, תכלית העילוי בעבודה הרוחנית (בדוגמת ,,חלק אלקה ממעל.

וביחד עם זה, ישנו הפירוש ב,בכל מאדך" -- ,,בכל ממונך"י, היינו, שלוקת דבר שהוא תכלית הגשמיות (בדוגמת ,ממש", חוש המישוש), ועושה ממנו ענין של מצוה -- צוותא וחיבור?י עם הקב"ה.

ובזה מתבטאת כללות עבודתו של יהודי, כמבואר בתניא'י גודל הפלאת מעלת הצדקה ש,שקולה כנגד כל המצוות":י -- ,מפני שהיא עיקר המצוות מעשיות ועולה על כולנה, שכולן הן רק להעלות נפש החיונית לה' . . ואין לך מצוה שנפש החיונית מתלבשת בה כל כך כבמצות הצדקה . . שאדם נותן מיגיע כפיו . . כל נפשו החיונית עולה לה' . . במעות אלו הי' יכול לקנות חיי נפשו החיונית, הרי נותן חיי נפשו לה'".

כלומר: עבודתו של יהודי היא - שהכחות הנעלים ביותר יפעלו בדברים הכי תחתונים, כמודגש בשני הפירושים ד,בכל מאדך", העבודה באופן של בלי גבול מחד גיסא, ו,בכל ממונך" לאידך גיסא. ודוקא עי"ז ממלאים ומשלימים את רצון העליון -- ,נחת רוח לפני שאמרתי ונעשה רצוני".

ד. וענין זה מודגש בגלוי ביום התענית -- ,יום רצון לה'":

,תענית" כפשוטה ענינה -- עינוי, וכידוע שא' הפירושים בתיבת ,תענית"

הוא -- מלשון עינוי, כלומר, עינוי הגוף הגשמי, ע"י העדר האכילה ושתי' וכיו"ב.

ולכאורה אינו מובן: מכיוז שהתענית ,מדרכי התשובה", ו,עיקר התשובה בלבייי, וכמפורש בקרא*: ,קרעו לבבכם ואל בגדיכם", היינו, עבודה רוחנית -- א'כ, מה נוגע (כל כך) עינוי הגוף הגשמי?!

ומהביאורים -- ע"פ האמור לעיל -- שכללות ענין העבודה צריך לחדור בגשמיות עוה"ז, תחתון שאין למטה ממנו, ובעניננו -- גוף הגשמי.

ובזה דוקא הוא עיקר העילוי - כמודגש בלשון חז"ל על הפסוק% ,ותלקח אסתר אל המלך אחשורוש .. בחודש העשירי הוא חודש טבת" -- ,ירת שהגוף נהנהז: מן הגוף"*:

,אחשורוש" ו,אסתר" קאי (גם) על הקב"ה וכנס"י: ,אחשורוש" -- קאי על הקב"ה, שאחרית וראשית שלו"י, ו,אסתר המלכה" -- קאי על ספירת המלכות, כנסת ישראל?י, שבה כלולים כל נש"י עד סוף כל הדורות.

וזהו הפירוש ד,גוף נהנה מן הגוף" -- שהגוף דלמעלה, ,גופא דמלכא", אדם העליון שעל הכסא, נהנה (כביכול) מז הגוף של האדם דלמטה.