267

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

108 לקוטי

ב. הקדים רפואה למכה

התורה קובעת כלל"י, שהקדושברוך-הוא מקדים רפואה למכה. כלומר, הוא נותן כוח לכך שיגיעו לאופן הנעלה ביותר של הרפואה, אופן של ,לא אשים עליך"'\: לא זו בלבד שהריפוי הוא מכאן ולהבא, או שהריפוי משפיע גם למפרע", אלא יותר מכך: מלכתחלה ,לא אשים עליך".

מכך מובן, שגם לגבי ,מכת" הגלות הקדים הקדוש-ברוך-הוא ופואה למכה: אף לפני שהתחילה הגלות, שההתחלה היא, כאמור, כאשר ,סמך מלך בבל .. על ירושלים", כבר הראה הקדוש-ברוך-הוא מהי ה,רפואה", דוקא באופן של ,לא אשים עליך".

חז"ל אומרים'', שהסיבה לתוקפה ולאורכה של גלות זו האחרונה, עד כדי כך ש,לא נתגלתה קצם", היא שנאת חנם. ולפי זה מובן, שה,רפואה", הגאולה, מן הגלות, היא ההיפך - אהבת חנם, אהבת ישראל, אחדות ישראל בשלמותה.

עשרה בטבת

ואף לגבי חורבן בית ראשון, שלא היה מסיבה זו, אלא משום שלש העבירות - עבודה זרה גילוי עריות ושפיכות דמים"', הרי ידועים דברי חז"ל5', שאפילו כאשר ישראל עובדים עבודה זרה ר"ל, הרי אם הם מאוחדים, אין אפשרות לשלוט בהם,

ולפי זה צריך לומר, שאף לפני שהתחילה המכה של הגלות, הרי ב,מצור" עצמו - סמך מלך בבל - נתן הקדוש-ברוך-הוא את הכוח לשלום ולאחדות - הקדים רפואה למכה.

ג. = אחדות בירושלים ההסבר לכך הוא:

המצור הוא בפשטות מצב של ,אין יוצא ואין בא"*', אף אחד אינו יכול לצאת מהעיר הנצורה, וכולם מוכרחים להישאר באותה עיר,

ואף ,זר" שאינו מתושבי העיר, אינו יכול להיכנס - יש שם רק

יהודים, מ/,עיר" ירושלים, שהיא ,עיר שחוברה לה יחדיו""', מחברת ומאחדת את כל ישראל. 4)) יומא שם.

הערות

  1. 1. מ"ת, ורק במ"ת נהיית לעם לה"א וכו' (ראה תבא כז, ט (ברכות סג, ב). וארא ו, ז וברבינו בחיי שם. יתרו יט, ה"ו. ועוד). ואכ"מ.
  2. 0. ראה מגילה יג, ב. מדרש לקח טוב שמות ג, א.
  3. 1. בשלח (טו, כו) וברש"י שם (לפי פשוטו). וראה ברכות ה, א.
  4. 2. ראה צפע"נ לרמב"ם הל' תשובה פ"ב ה"ב בסופה.
  5. 3. יומא ט, ב ובחדא"ג מהרש"א שם. לקו"ת מטות פו, א. ועוד.
  6. 5. ב"ר פל"ח, ו. וש"נ. וראה תו"א נח ד"ה ויאמר גו' עַם אחד גו'. תו"ח שם ד"ה ויהי כל הארץ. ובתו"ח שם (סד, סע"ב) שמכיון שבבית ראשון הי" בהם שלום ואחדות ויתר להם ה' והחזירם לע' שנה.
  7. 6. ל' הכתוב - יהושע ו, א.
  8. 7. תהלים קכב, ג. ולהעיר מירושלמי (עה"פ) חגיגה פ"ג ה"ו. וראה חגיגה כו, א.

מצוטט ב־2 עמודים

  1. לקוטי שיחות 220 לקו"ש חכ"ה ע' 267
  2. לקוטי שיחות 421 לקו"ש חכ"ה ע' 267

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.