106
ד"כל34 הארצות שכובשין ישראל במלך ע"פ ב"ד הרי זה כיבוש רבים והרי היא כארץ ישראל שכבש יהושע לכל דבר". דאף שהיינו בכלל ארץ ישראל, וכמ"ש הרמב"ם35 "ארץ ישראל האמורה בכל מקום היא בארצות שכובשן מלך ישראל כו' מדעת רוב ישראל", אעפ"כ בארצות אלו אין מוזהרין "בארצם לא תנחל".
אבל דוחק לפרש דזו בלבד בא הרמב"ם לשלול, דהרי הרמב"ם שולל זה מפורש בהלכה שלאח"ז22 "יראה לי שאין הדברים אמורים אלא בארץ שנכרתה עלי' ברית לאברהם ליצחק וליעקב וירשוה בניהם ונתחלקה להם אבל שאר כל הארצות שכובש מלך ממלכי ישראל36 הרי הכהנים והלויים באותן הארצות ובביזתן ככל ישראל".
ובפשטות כוונתו ב"ארץ כנען", לשלול ארץ שבעצם היא שייכת לארץ ישראל אבל אינה מארץ כנען37, והוא ארץ קיני קניזי וקדמוני38.
[וכמ"ש הרמב"ם בהל' רוצח39 גבי הוספת ערי מקלט בימי המלך המשיח "והיכן מוסיפין אותן בערי הקיני והקניזי והקדמוני שנכרת לאברהם אבינו ברית עליהן ועדיין לא נכבשו ועליהן נאמר בתורה40 ואם ירחיב ה"א את גבולך"].
ועפ"ז מובן דגם לדעת הרמב"ם אפשר לומר ולפרש הא ד"שער לוי אחד", דלעתיד יטלו חלק בארץ41, אבל
הערות
- 34. רמב"ם הל' מלכים שם.
- 35. הל' תרומות שם.
- 22. בהל' שמיטה ויובל (הי"א).
- 36. ודוחק לומר דכוונתו לכיבוש מלך בחו"ל כיבוש יחיד דלא הוי דינו כא"י (ראה רמב"ם הל' תרומות שם), דלכאורה אין זה חידוש דהרי "כל הארץ שכובש (המלך) הרי היא שלו ונותן לעבדיו כו' כפי מה שירצה" (רמב"ם הל' מלכים פ"ד ה"י), ומאחר דהמלך נותן לו חלקו, הרי זה כמתנה וכו' ואינו נק' חלק ונחלה.
- 37. הל' "ארץ כנען" ברמב"ם הל' רוצח (פ"ח ה"ב וג'), שולל "עבר הירדן" [וכל' הספרי זוטא קרוב לתחילתו ובמדב"ר פ"ז, ח: ארץ כנען מקודשת מעבר הירדן]. ועפ"ז לכאו' י"ל, דגם כאן הכוונה למעט (גם) עבר הירדן. אבל להעיר שבספרי זוטא ויל"ש קרח (שם, כד), מרבה דגם בעבר הירדן אין נוחלין. וכן בפרש"י שופטים יח, ב בשם הספרי שם (לגירסת רבינו קלונימוס). ועוד (וראה יהושע יג, לג. יד, ג). וראה הערה הבאה.
- 38. גם מהלשון שבהלכה יא, ש"אין הדברים אמורים אלא בארץ שנכרתה עלי' ברית לאברהם ליצחק וליעקב וירשוה בניהם ונתחלקה להם" מובן, שאין קיני קניזי וקדמוני בכלל, כי אף שנכרת לאברהם ברית עליהם, לא ירשוה בניהם ולא נתחלקה להם (וכמ"ש הרמב"ם בהל' רוצח שבסמוך). אבל שם אפשר לפרש דהעיקר הוא ארץ שנכרתה עלי' ברית כו' [וראה מנ"ח מצוה תח (וכן במצוה תקה), דהשלש אומות הם ג"כ בכלל דברי הרמב"ם שנכרתה ברית לאברהם אבינו עליהם, ולא יטלו הכהנים הלויים חלק בהם. ולא דייק הוספת הרמב"ם "שירשוה בניהם ונתחלקה להם"]. ועוד זאת, בהלכה יוד כתב זה בעצם הלאו ש"כל שבט לוי מוזהרין שלא ינחלו בארץ כנען". וראה לקו"ש חכ"ג ע' 211 הערה 58. וש"נ.
- 39. פ"ח ה"ד.
- 40. שופטים יט, ח.
- 41. ואולי י"ל, דזה מרומז בדברי הספרי פרשתנו הנ"ל "לאלה תחלק הארץ בנחלה. . הכל במשמע ישראל כהנים ולויים כו' ויאמר ה'. . בארצם לא תנחל יצאו כהנים כו'", שמביא הכתוב ס"פ קרח, שלכאורה מפורש בפרשתנו להלן (כו, סב) "כי לא נתן להם נחלה בתוך בני ישראל", וי"ל שמרמז בזה שע"פ פרשת חלוקת הארץ יש מקום גם לחלוקה ללויים, וזה יהי' לע"ל. אלא שיש אזהרה בפרשה בפ"ע (בפרשת קרח) בארצם לא תנחל גו'. וראה מפרשי הספרי — תולדות אדם וספרי דבי רב קרח שם. וצ"ע.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.