196
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
0 לקוטי כדלעיל - מובן מכך לגבי נשיאותו של יהושע, וכן של משה, אשר היו בידם שני עניני הנשיאות (הן מלך והן נשיאות התורה בדרגה של מלך, כאמור), שנשיאות המלוכה היתה אצלם המשך ותוצאה של נשיאותם בתורה.
כלומר, מהותו העיקרית היא היותו נשיא בתורה - הוא ,מוסר" את כל התורה לישראל, ובנוסף לכך היה אצלו תפקיד המלוכה כדי ליישם את משפטי התורה בעם ישראל.
ולפיכך התקיים מינויו באמצעות סמיכה: מטרתה של משיחת המלך היא להביא. לידי מלוכה. כמלכות שאול הנזכרת בהוכחת הרמב"ם, כדלעיל. ואילו עיקרה של מלכות יהושע (נוצר תאנה) היא הנשיאות בתורה, ולכן הוא נתמנה עלדידי סמיכה הקשורה דוקא לתורה. דוקא לגבי תורה והוראה אנו מוצאים'* סמוכין איש מפי איש, סמוכו לנא וכדומה.
מלכות שאול ודוד שונה ממלכות משה ויהושע
לפי הסבר זה מובן שדברי המדרשל ששאול היה ,מלך ראשון" אינם סותרים את הנאמר ברמב"ם ובמספר מדרשי
פינחס ג
חז"ליל, שלמשה רבינו וכן ליהושע היה דין של מלך - כי מהות המלוכה של משה ויהושע שונה לחלוטין ממלכות שאול ודודי* - אצל משה ויהושע היתה נשיאות המלוכה טפילה לנשיאותם בתורהל*.
ולכאורה, איך מתאים זה עם מ"ש הרמב"ם שמשה ויהושע הי' להם דין מלך, כנ"ל (אבל ראה לעיל הערה 3)? וע"פ הנ"ל מתורץ, כי ענין המלכות במשה ויהושע הי' טפל לנשיאותם בענין התורה, שזה סוג אחר במלכות, שאינו מצד חסרון בהעם, ואדרבה, כדלקמן בפנים. וראה הערה הבאה.
5 ע"פ המבואר בלקו"ש חי"ט (שבהערה 48) - יש לומר שזהו החילוק בין תואר נשיא (בשלימותו) לגבי תואר מלך. ועפ"ז יומתק טעם השינוי, שבפ' ויקרא (ד, כב) נאמר ,,נשיא", ובפרשת שופטים נאמר ,מלך". ולהעיר שגם משיח נקרא נשיא (צוין בלקו"ש שם הערה 18). וראה לקמן הערה 59.
הערות
- 1. רמב"ם הל' סנהדרין רפ"ד. סנהדרין יד, א.
- 2. ויק"ר פכ"ו, ז. וכ"כ להלכה בכס"מ הלי מלכים פ"א ה"י (ולכאורה ה"ז סותר מ"ש הרמב"ם שם ה"ג שיהושע הי" מלך). וראה רש"י וישלח לו, לא.
- 3. נסמן לעיל הערות 3, 7.
- 4. ע"פ המבואר בפנים יתורץ ג"כ מ"ש האברבנאל (בפ' שופטים) שמינוי מלך אינו מצוה (כי ע"פ תורה אין צורך במלך, ע"ש), והמצוה היא רק שאם בנ"י יאמרו ,אשימה עלי מלך ככל הגוים גו'" (שופטים יז, יד) אזי ,שום תשים עליך מלך גו' מקרב אחיך גו'" (שם, טו), ומפרש כן לשון הרמב"ם (בכותרת להל' מלכים) ,למנות מלך מישראל"*, ע"ש -
- 5. *) וראה בארוכה בביאור הרי"פ פערלא לסהמ"צ לרס"ג מנין הפרשיות פרשה ז (קטו, ד ואילך) שהקשה עליו. ושם, שבנוסחת הרמב"ם לפנינו איתא ,בישראל" (ולא ,מישראל"). אבל להעיר שבמנין המצות על סדר הלכות הרמב"ם בריש ספר היד גם בספרים לפנינו הנוסח ,מישראל". אלא שבכמה כת"י גם שם ,בישראל" (ראה רמב"ם ספר המדע - ירושלים, תשכ"ד).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 2 עמודים.