אגרת סז

אגרת סז

[כ"ו שבט תרי"ט?]

בעזרה"י יום ⁷⁷⁸ ב' פרשת תרומה

רוב שלום וברכה לאהובי בני ידידי חביבי כנפשי המופלג וכו' כמהו' יוסף יצחק ⁷⁷⁹ שי', עש"ז כלתי הצנועה מ' חנה תי', ובניהם המסולאים ⁷⁸⁰ שי', ובתו ⁷⁸¹ תחי', וכלותם שי', וכל אשר לו שלום ⁷⁸² וישע רב

מכתבך קבלתי וקריתי ושניתי, והענין לא הוכשר בעיני כלל, כי אין למכור ⁷⁸³ את עצמו גם בשביל ענינים הכרחים, כל שכן בשביל ענינים מוֹתריים, ולא זו היא דרך רבינו הק' אאזמו"ר זלה"ה שנמאסו אצלו הענינים המוֹתריים ⁷⁸⁴ . ושמעתי ממנו שהרב דוואלפע ⁷⁸⁵ תלמיד הרב המגיד ז"ל, שאמר שנצרך לו ששים ק"כ לשבוע על איזה דבר מהתנהגות ביתו על כן חיפש לו מקום, ואמר על זה, שאמרו במעזריטש שתולעת אוכלת בו, באמרו איך דארף, ווארום ווער איז דער איך כו' עכ"ל. ולהבדיל בין חיים כו', כל שכן אתה שאתה נצרך ארבעים רו"כ מדי שבוע, ודי בזה.

והנה בחכמי המשנה והגמרא מצינו שהרחיקו את עצמם מלקבל על עצמם הרבנות, ור' זירא לא רצה לקבל רבנות באמרו הוי קבל וקיים ⁷⁸⁶ , בית אפל אין פותחין בו חלונות לראות את נגעו ⁷⁸⁷ , כי היסוד הוא השפלות, והארץ לעולם עומדת ⁷⁸⁸ . ובמשנה פ"[א] דאבות ושנא את הרבנות, ובילקוט משלי רמז תתק"מ אל תצא לריב מהר יעו"ש איך צריך להתרחק מן הרבנות, אלא אם כן הוא איש קדוש יעו"ש, וכל המקבל עליו שררה דהיינו רבנות בשביל ליהנות ממנה ר"ל הממון, אינו אלא כנואף אשת איש יעו"ש, אלא המקבל עליו רבנות אינו אלא כשכל כוונתו רק בשביל להועיל לעם בני ישראל, ועל כן אמרו בדורות הראשונים אשר אמרו אם הראשונים כמלאכים אנו כחמורים ⁷⁸⁹ . ואיך יקבל עליו עסק זה קשוט עצמך ⁷⁹⁰ כו', בפלטין שלך לא נצחת ⁷⁹¹ כו'.

ומה גם הנה ידוע לי טבעך שיוכל להיות לך ח"ו מרה שחורה משום שינוי, כמו שכתבת במכתבך שמחמת מבוכות אלו אין בריאותך בשלימות כו', אם כן כל שכן לקבל על עצמך משא ועבודה גדולה כזו. ומה שיוכל להיות ח"ו, היה לא תהי' ⁷⁹² להיות שינוים, על מי תסמוך, אם על הקב"ה הלא לא צוה אותך להיות רב, ואם על חותנך הרה"ג ⁷⁹³ שי' הנה הסמיכות על אדם יהי' מי שיהי' אין זה סמיכה כלל, אשר מזה מלא כל המדרשים והגמרא. ולקבל עליו עסק זה צריך להיות גבורת הלב שיוכל לסבול כל השינוים. וכבוד חותנך הרה"ג שי' יש לו גבורת הלב, ומדמה שכן הוא אצלך, וזהו דמיון, כי אתה הוא מטבע מורך הלב כו'.

וכל זה אף אם הי' זה בהסכם כל העיר, לא כן בנדון זה שקבלתי שני מכתבים ⁷⁹⁴ מאוורוטש מהצד של מוהר"א שי' שאינן מסכימים לזה בשום אופן, ומזהירים אותי להזהירך שלא תכנס במחלוקת גדולה כזו. וממכתב[ם] האחרון נתתי העתק להמופ' מוהרש"ז שי', הגם כי זהו קצת כמו רכילות, הוכרחתי לזה להשקיט הגבורות של הה"ג ⁷⁹⁵ שי', כי ליכנס במחלוקת לא ירצה כל מי שיש לו מוח בקדקדו, אף למחוסר פרנסה ממש. והחתימות לא נתתי לו, אכן הראיתי אותם לאיש אחד מסביבות זיטאמיר שהי' פה, ונוסע תמיד דרך אוורוטש, ואמר לי שמכירם, והם מחשובי העיר נגידים וחשובים. גם אפילו אמר לי שֵם החשובים דשם, קודם שראה החתימות, והרי הם חתומים בהמכתב. צא ולמד מהמחלוקת ⁷⁹⁶ דרב דהאמלי' ⁷⁹⁷ נ"ע, וכתב אשר אין לו ⁷⁹⁸ מנוחה מעסק כזה, לכן אינני מסכים על זה בשום אופן.

הנה כתבתי לך מעט דברים חדים וחריפים, אך באמת זהו מאהבה מסותרת, לעיין בתכלית טובתך כל הימים, ולא לרדוף אחר כבוד המדומה והמתקיים לשעה ואחר כך הכבוד בורח ⁷⁹⁹ כו', על כן אינני מסכים בשום אופן על זה כלל, לכן הוכרחתי לכתוב מעט דברים חריפים, אף שגודל רחמנותי עליך כרחם אב ⁸⁰⁰ וכו'.

ואמנם מה שטענת בגופא דעובדא עד מתי תכביד על כ' חותנך הרב שי', והוא רוצה לשבת בביתו בעזהי"ת. על זה אומר, שאלמלא ידעתי גם מקודם שרצונך לנסוע לכאן, הייתי חפץ ורוצה, כל שכן עתה שאין חפצם להחזיקך מחמת הכבדה, ורצונם שתהי' באוורוטש, אני מבקש באמת בכל לב שתבא לכאן עם כל בני ביתך שי', ובטחוני בחסדי השי"ת אשר לא יחסר לכם דבר כמו בבית חותנך הרב שי'. ואם אמנם אין מרווח לי כל כך, כאשר יפרש מוכ"ז ה"ה המופ' מור"מ ⁸⁰¹ , עם כל זה תשוקתי וחפצי לזה מאד, אם שיעלה לי ההוצאה סך נכון מכמה טעמים. על כן גודל בקשתי כפולה להתאמץ בכל עוז אתה וזוג' כלתי שתחי', לעשות רצון אצל כ' חותנך הרה"ג שי', וחמותך בת דודי הרבנית ⁸⁰² תחי', שיניחו אתכם עם כל בני ביתכם לכאן מחנינו. ובאמת היושר והנכון אתי מכמה טעמים ולטובתכם.

ותקבלו החיים ושלום מאדון השלום, אביך הדורש שלומכם מלב ונפש חפצה

מנחם