144
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
1-08 לקוטי ספר התורה וקדושתו?. כשם שספר התורה צריך להכתב בגליונות, כך, מפני קדושת הספר, צריכה להיות לו מטפחת<, אשר בדומה לגליון הספר, אף היא נעשית לחלק'? מספר התורה?.
ג שלוש הדעות בגמרא מקבילות לשלושת האופנים הנ"ל
וזוהי משמעותן של שלוש הדעות בגמרא:
א) לפי הדעה הראשונה, .נקבר ערום", כפשוטו - ללא לבושים, סוברים שהמטפחת היא דבר טפל בלבד, לבוש לספר תורה. ולכן על המעשה של ,אוחז ספר תורה" מענישים
חוקת א
את האדם בכך שנוטלים ממנו את לבושיו שהם דבר מחוצה לו, ומשמשים בעיקר לצורך הזולת, או כדי להסיר את הגנאי של היותו ערום'?.
ב) לפי הדעה השניה, .נקבר ערום בלא מצוות", הסברה היא, שהמטפחת קשורה לספר התורה עצמו. ולכן, העונש של ה,אוחז ספר תורה ערום" הוא שייקבר ערום בלא מצוות, כי המצוות הן ה,לבושים" של נשמת האדם"? ושל התורה*, ולא כדבר נפרד וצדדי, אלא הן קשורות לתורה עצמה: מהותה של התורה היא לימוד הלכות המצוות, והמצוות הן ה,לבושים" שבאמצעותם מתבצעות הלכות התורה. וכך גם לגבי אדם הלומד תורה - שהושווה לתורה, כנאמר ,זאת התורה אדם", כדלעיל - שה;לבושים" לתורתו'? הם מצוותיול*.
הערות
- 4. להעיר מלשון הלבוש שם ר"ס קמז: ומשום קדושת ס"ת צריכים ליזהר בה מאד כו'.
- 5. ולהעיר מרמב"ם הל' אבות הטומאה פ"ט ה"י: ומטפחות ספרים בזמן שהן תפורות מטמאין את הידים. וראה מג"א שם.
- 6. דוגמא ללבוש דנעשה חלק (עיקרי) דהמלובש כמש"נ (איוב י, יא) עור ובשר תלבישני. וגלודה אינה חי (חולין נד, א במשנה. שם נה, ב). ולהעיר מחומטא דלבושי' מיני' ובי' (ראה רש"י עקב ח, ד*) ולבושים הנפרדים ממש דבנ"י במדבר גדלו עמהם (פרש"י עקב שם, מפסיקתא דר"כ פ' ויהי בשלח. דב"ר פ"ז, יא. ועוד).
- 7. להעיר מגדר כתר המלך; בגדי כהונה, בגדי כה"ג.
- 5. *) בב"ר (פכ"א, ה) ..קמצא דלבושי" מיני' ובי'". ובמחז"ל מקור דפרש"י עקב שם (שבפנים ההערה) - חלזון.
- 8. ולהעיר שר' יוחנן (מארי דשמעתתא) קרי למאני' מכבדותי (שבת קיג, סע"א. וש"נ).
- 9. וכמאחז"ל: כי תראה ערום וכסיתו (ישעי' נח, ז) כיצד .. וזרוהו במצות לפי שאין לך ערום בישראל אלא מי שאין בו תורה ומצות (תדבא"ר פכ"ז). וכדחז"ל עה"פ (בראשית ג, ז) עירומים הם (ב"ר פי"ט, ו. ועוד).
- 0. וכן לגבי הקב"ה (נותן התורה ומצווה המצות): על התורה נאמר (ירמי' כג, כט) הלא כה דברי כאש, שהוא כ,הוי' אלקיך אש אוכלה הוא" (ואתחנן ד, כד), ומצות נק' ,חפצי שמים" (מו"ק ט, ב).
- 1. ראה זח"ב שבהערה 2.
- 2. דת"ח ,גופן אש", משא"כ מצות הן כמו ציפוי של האדם (חגיגה בסופה). וראה תניא פ"ה בהחילוק בין תורה שעי"ז ,נעשה יחוד נפלא שאין
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 8 עמודים.