96

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

שיחה ב

112 לקוטי

שלח ב

א. רש"י מבאר כל קושי לפי הפשט

כבר דובר פעמים רבות על כך', שרש"י מסביר בפירושו על התורה כל ענין הדורש ביאור לפי פשוטו של מקרא, וכאשר אין לו הסבר לפי הפשט הוא אומר ,איני יודע"? וכדומה.

ולכן, כאשר מוצאים בפשט הפסוקים קושי אשר רש"י אינו מפרש אותו, הכרחי לומר, שלפי פשוטו של מקרא אין זה מלכתחילה קושי, משום שלפי הפשט הדברים מובנים מעצמם, או משום שהם כבר מוסברים באמצעות פירוש רש"י מלפני כן.

לפי זה יש להבין בפרשתנו קושי בפשט הפסוקים המזדקר מיד גם לעיניו של בן החמש למקרא, ואשר רש"י אינו מתרצו.

ב. טענת משה ,ואמרו הגויים"

לאחר ששבו המרגלים מתור הארץ ואמרו ,לא נוכל לעלות אל העם כי חזק הוא ממנו"* ובני ישראל לא רצו

לעלות אל ארץ ישראל, אמר הקדושברוך-הוא* .אכנו בדבר ואורישנו ואעשה אותך לגוי גדול ועצום ממנו", ועל כך השיב משה רבינו* לקדושברוך-הוא ,ושמעו מצרים כי העלית בכחך את העם הזה מקרבו .. והמתה את העם הזה כאיש אחד ואמרו הגויים... מבלתי יכולת ה' להביא את העם הזה אל הארץ אשר נשבע להם וישחטם במדבר".

וכלל אין מובן': כיצד ייתכן שעל הענין ,אכנו... ואורישנו..." של כל ישראל - ששים רבוא לבד הנשים והטף, ואנשים מתחת לגיל עשרים, ומעל גיל ששים* - לא טען משה שום טענה ותביעה חמורה, וכל טענתו היא

,ואמרו הגוים .. מבלתי יכולת ה'... "לו כל אחד, ואפילן ילד, = מבין,

שהכליה של אנשים רבים כל כך תגע אף ללבו של בשר ודם יותר מאשר דבריהם של אחרים כלפיו. ובודאי כאשר מדובר על הקב"ה, ואודות נבראים אשר הוא בראם", ועל"אחת-

הערות

  1. 1. שיחות
  2. 1. ראה לקו"ש ח"י ע' 13 ובהנסמן שם
  3. 2. תולדות כח, ה. ובכ"מ (ראה לקו"ש ח"ה ע' 1 הערה 2. וש"נ).
  4. 4. אף שכמה מפרשי התורה עמדו ע", כדלקמן.
  5. 4. יג, לא.
  6. 6. יד, יב. 6 שם, יג ואילך. 7 וראה אברבנאל כאן השאלה הג'. רבינו בחיי באן יגדיד. 8 ראה לקו"ש [המתורגם] חי"ט ע' 21. וש"נ.
  7. 9. שנאמר ע"ז (בראשית ו, ו) ויתעצב אל

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.