85

שפרט זה חשוב במיוחד בסוגיא המופיעה שם במסכת שבת, משום

שמדובר בה אודות גובהן של לויים*. אך קשה - א) מדוע משמיטה הגמרא% את הפרט ,עניו"?י, וכן ב) מדוע משנה שם הגמרא את הסדר לעומת המובא במסכת נדרים - ,גבור עשיר חכם", ומתחיל ב,חכם גבור"3?

יש הבדל לשוני נוסף בין שתי הסוגיות: במסכת נדרים נאמר .אין

הקב"ה משרה שכינתו...", = ואילו במסכת שבת נאמר - ,אין השכינה שורה..."?.

5 ולהעיר דבר"נ גאון שבת שם ובר"ח שם (צג, ב) משמיט ,בעל קומה". וכ"ה לפי כמה גירסאות בגמרא שם - ראה דק"ס שם. וראה סדר משנה לרמב"ם כאן.

6) ראה לקוטי לוי"צ אגרות-קודש ס"ע תא ד,עניו" ו,בעל קומה" שייכים זל"ז.

7 ואולי מטעם זה השמיט הרמב"ם ,עניו", כי לא הובא בשבת שם. וכדמשמע קצת מזה, שבשמונה פרקים פ"ז ובהקדמה לפיה"מ ובמו"נ הביא לשון חז"ל ע"פ הסדר שבשבת (ראה הערה הבאה) ,חכם גבור עשיר" (אלא שכתב ,אין הנבואה שורה" במקום ,אין השכינה שורה").

8 בכס"מ לרמב"ם הביא המאמר דנדרים והעתיק הסדר ,חכם גבור ועשיר". וכן הביאו בר"ן גאון שבת שם (אבל ראה לקוטי לוי"צ שם ע' תב "שאגב שיטפי' כו' נקט כן"). וכן הוא בדרשות הר"ן שם בתחלתו, אבל לפנינו גם בע"י הוא כבפנים.

9) ע"ד הקבלה וכו' ראה בכל השינויים הנ"ל - לקוטי לוי"צ שם ואילך.

בהעלותך: שיחות 99

ה. פרט"? ואופני הנבואה - ,מיסודי הדת לידע"

ויש לומר, שההסבר לכל זאת הוא:

בהגדירו את ענין הנבואה אומר הרמב"ם בי"ג העיקרים* שלו: ,והוא שידע אדם שזה מין האדם ימצא בהם9י בעלי טבעים ממדות מעולות מאד ושלימות גדולה ונפשותיהן נכונות עד שהן מקבלות צורת השכל אחר% כן

0) בפיה"מ סנהדרין פרק חלק - (היסוד) העיקר השישי.

1) כ"ה בתרגום שלפנינו. ובראש אמנה (לר"י אברבנאל) פ"א, וכן בתרגום קאפח בשינויים.

2) מזה מובן שאין לתרץ שזה שהשמיט הרמב"ם גבור ועשיר בהל' יסוה"ת - הוא משום שכתב בספרו רק הלכות שעל האדם לעשותם כדי להגיע למעלות הנבואה, והוא רק ע"י עיון וגידול חכמתו והתגברות במדותיו כו', משא"כ גבורה ועשירות שהם מעלות הניתנות מלמעלה ואין תלויות (כ"כ) בעבודת האדם (ראה נדה טז, ב),

כי מדבריו בפיה"מ שם מובן, שאי"ז שייך לכל אדם*, אלא שישנם אנשים מיוחדים במין האנושי שנולדו במעלות ומדות אלו** באופן שיכולים להיות מוכשרים לנבואה. וא"כ לא מסתבר לומר שההלכות בספר היד שם הם דינים והוראות לכאו"א איך להגיע לנבואה; ואולי י"ל שהם ע"ד כו"כ הלכות שאינם ,שווים לכל נפש", כ"א הם הלכות והוראות לסוגי אנשים אלו בלבד. ואכ"מ.

3 כ"ה בפיה"מ שם, ונוחה יותר הלשון ,ואחר". וכ"ה בראש אמנה שם. וכן משמע ע"פ תרגום קאפח.