59

"= לקוטי

,המשיכו" הנשיאים אחדות גמורה.

יב. שלושת הענינים בקדושת המשכן

כשם ששלושה ענינים אלו קיימים אצל יהודי: (א) שהוא מלכתחילה מציאות אחת עם כל ישראל ללא ,התחלקות", (ב) מעלתו הפרטית, (ג) האיחוד שבין עצם המציאות לבין פרט, כדלעיל.

- נמצאים בדומה לכך שלושה ענינים אלו גם במשכן*:

(א) הקדושה הכללית של המשכן, המקיפה את כל המשכן, על כל חלקיו ופרטיו, בשווה.

(ב) הקדושות הפרטיות והמסויימות של חלקי המשכן: קדושת החצר, קדושת אהל מועד וקדושת קדש הקדשים.

(ג) האחדות של שתי קדושות אלו ביחד, ואשר על ידה נוספת קדושה יתירה על הקדושה הפרטית.

ולפי זה ניתן להסביר את דברי המדרש על הקרבנות של נשיא שבט שמעון*, שהוא הקריב ,על סדר

מעשה המשכן", וכך נאמר*: +קערת - כנגד חצר המשכן שהיה מקיף את המשכן .. שלשים ומאה משקלה כמה דתימא%9 (=כמו שנאמר): אורך החצר מאה באמה והמשכן שהיה בתוכו שלשים אמה ארכןו הרי מאה ושלשים. מזרק אחד כסף - כנגד החצר בלא המשכן שהיתה ע' אמה (וכן משקל המזרק שבעים שקל, מתורת כהנים) .. דבר אחר: החצר היה ארכו ק' אמה ורחבו ג' אמה .. טול חמישים .. ועשה ממנו רצועות%

.. בריבוע יהיה ארכו כרחבו. ע' אמה... ועל זה אמר שבעים שקל...".

ולכאורה, אין מובן:

א) שלושים האמה של אורך המשכן הרי נכללות בתוך מאה אמה של אורך החצר. כיצד מחשבים אפוא שוב את שלשים האמה כתוספת למאה, ומסכמים סך הכל: מאה שלשים אמה?

ב) כיון שכבר קיים כאן מספר של ק"ל, המדה של החצר עם המשכן, מדוע צריך היה להקריב קרבן נוסף ,כנגד החצר בלא המשכן"?

ג) מהי הדעה של הסובר ש,שבעים השקל" אינם ,כנגד החצר בלא המשכן", אלא כנגד החצר כולה,