313

עשה מהרח"ו וממ"ש מהרי"ל ורמ"א בשו"ע או"ח סתקפ"א, ודלא כמש"ש בבאה"ט). וגם לדברי האוסרים מותר באם עושה לרפואה, לכוון דעתו וכיו"ב (ניצוצי אורות שם. באהיט ואשל אברהם באו"ח ספ"ט בשם שו"ת שב יעקב ועוד).

והנה רבנו הזקן באגה"ת מבאר שאם יתנה אזי יחשב היום לתענית אף שיאכל בלילה, ואינו מדבר -- בנוגע לאיסור הזוהר -- כאיזה שיטה פוסק. אבל, בכל אופן, גם לשיטת האוסרים יש כמה אופנים דמתירין וכנ"ל. ובזה מדבר באגה"ת.

הערה: א) דעת אדה"ז במחלוקת זו לכאורה יש לברר להיתר, ממה שבשו"ע שלו חאו"ח ספ"ט ס"ה, אף שהביא דעת המג"א לענין אכילה שלא לגאווה כו', לא העתיק מש"כ המג"א שאסור לאכול מחצות לילה ואילך. אף דאינו דומה לגמרי, דזהו דין חדש לגמרי, ב) מה שהצריך באגה"ת שם להפסיק שלש שעות לפני עה"ש - צ"ע, ואב"מ.

באשל אברהם -- להרה"צ מבוטשאטש -- מהד"ת או"ח ספ"ט סובר, דאסור לאכול קודם עה"ש, רק אם יהי' ניעור עד זמן התפלה, משא"כ אם ילך לישון עוה"פ

קודם עה"ש. (ממכתב כ"ב שבט, תש"ט)

במה שהעיר כת"ר באגה"ת לאדה"ז פ"ג ,בג' שעות לפני נ"ה" -- כבר עמדו ע'ז קמאי מהחסידים הראשונים ולא שמעתי ביאור בזה. ובשו"ת מהרשיג ח"יב (לר"ש גרינפעלד. ברדיאב תרצ"ט) (סי' לד, עה) פי' בזה דבמדינת ליטא זהו זמן עה"ש או חצי שעה לפני זה. ובמחכ"ת אין דבריו מחוורין כ"כ.

ואואפ"ל: הא ד,התנה" מהני -- כמש"כ באגה"ת -- הוא מהירושלמי. ולפי גירסת הירושלמי באותה ברייתא (תענית פ"א ה"ד) רשב"ג (במקום ראב"ש בבבלי). והכלל לכמה פוסקים (הובאו ביד מלאכי) דהלכה כרשב"ג לגבי רבי מותר רק עד קריאת הגבר (ודלא כפסק השו"ע סתקסיד). ולמפרש בתמיד (כו, א) שזמנו שליש הלילה לאחר חצות לילה. ולמסקנת אדה"ז בסידורו שהיום הוא מנה"ח. -- הרי זה לערך (וכהלי באגה"ת כג') ג"ש לפני נהיח.

- ומש"כ בזח"יב (קצה, ב) והובא להלכה בשו"ע או"ח סמ"ז שקרה'ג הוא בחצות לילה -- ע'פ המשנה דיומא (כ, א) עכ"צ לחלק בין קרא פיא לשנה ושילש (ראה שם כא, א). -- וצע"ק מרש"י דיה ולינה (זבחים כ, א) האי פורתא כו'. וראה

ג'כ תוד"ה קורין (סוכה כא, ב). ואין הזמ'"ג להאריך בכ"ז. (ממכתב שלהי תשי"ט)