401

בודאי אשר לדכוותי' אין צורך לפרש הדברים יותר. ורצוני רק להוסיף -- אף שבעיני כ' אולי חשוד אני בהנוגע לבעיא זו -- אשר לדעתי ברכה היתה להמפלגות דהצד השני האמור -- לו היו מסירים מתכנית פעולותיהם המלחמה בדת. ולא רק ברכה בעולם הבא, אלא כפשוטה -- בהנוגע להתפתחותה והתעמקות הענינים של המפלגה באיכות.

ואסיים בהנוגע לסיום מכתבו -- בקשת סליחה כי נדחק לטרקלין וכו', אשר אין מקום לבקשת סליחה. ואדרבה, וכידועה שיטת ליובאוויטש וחב"ד מאז, אשר כל בני אברהם יצחק ויעקב דתיים הם בפנימיות נפשם. והחילוק הוא רק בהמחיצה בין הפנימיות והחיצוניות, אם היא מחיצה של ברזל או מחיצה של משי וכמה חלונות בה, או שבכלל הוסרה המחיצה. ולכן לא נדחק כ' לטרקלין הדת אלא שנמצא בו מיום ירידת נשמתו למטה ומבלי להביט על כל הטלטולים שעברו עליו משך ימי חייו -- אלא שעוד דבר נוסף בהנוגע אליו. אשר כיון שיש בידו להשפיע על הרבים, גם השתדלותו קלה בכיוון הרצוי -- תצליח ביותר, כיון שזכות הרבים מסייעתו.

דתרי"ג מצות דאורייתא וז' מצות דרבנן הם תר"ך עמודי אור ובהם ועל ידם ממשיכים גילוי הכתר* וסימנם** נ"ע בשמח"ה: נטילת ידים, עירובין, ברכות, (נר) שבת, מגילה, חנוכה, הלל (מגלה עמוקות אופן עה. הובא בילקוט חדש ערך מצות ס"ק עה). וכן מנאם גם בס' החינוך בסוף המפתחות. -- ומה שנמנו מצות אלו דוקא ולא זולתם, פי' בס' מצות השם דאין נכנסין במנין, אלא אלו שתיקנו חזיל לברך עליהם ושאין להם עיקר מן התורה. וראה בתורה אור (סד"ה ויאמר גו' מי שם פה) ובלקו"ת (ביאור לדיה אלה פקודי פ"ג. סוף הביאור לד"ה שחורה אני) שכולן הן בקום ועשה דוקא. -- שמצות דרבנן מספרן שבע הביא גם בשל"ה (פ' יתרו חלק תו"א בתחלתו) בשם הקדמונים, במאורי אור אות ז ס"ק יג, ועוד. -- ולכאורה צ"ע