202
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
מנין? ואנכי?* הסתר אסתיר" - ה,,הסתר אסתיר" שבמגילה מקורו ב;אנכי", מעצמותו ומהותו יתברך, שאינו יכול לבא לידי ,,גילוי" והצטמצמות, אפילו לא בשמות הקדושים, גם לא בשם הוי'
כלומר, ענין זה (שהשמות הקדושים אינם מוזכרים במגילה) הוא מצד ההתקשרות עם עצמותו ומהותו יתברך הנעלה מענין השמות.
ז כרכים, עיירות וכברים -
בעבודת ה' על פי זה יומתק מדוע המשנה פותחת ב,י"א" - [שלכאורה: הן אמת שבזה
משמיעה לנו המשנה שגם הימים י"א י"ב וי"ג הינם זמני קריאת המגילה; אמנם סוף סוף הם בכל זאת אינם דומים לגמרי לזמנים העיקריים של י"ד וט"ו שהם לרוב אנשים, ואם כן היה למשנה להקדים את הזמן העיקרי ולא את הזמן של ,י"א"] -
מכיון שהקריאה בי"א אדר, שזהו זמן הקריאה של בני הכפרים, רומזת - לפנימיות התוכן הכללי של קריאת המגילה.
שלושת החלוקות בקריאת המגילה, כרכים, עיירות גדולות וכפרים - ענינם ברוחניות ובעבודת השם הוא:
1 חולין קלט, ב. 2 וילך לא, יח.
ובקיצור על כל פנים: כרך המוקף חומה - עבודתו מוגנת, ואינה מאפשרת כניסת כל צר ואויב...
עיר מושב - עבודתו עושה, בונה מכון לשבתו יתברך עלדידי שהוא בן עיר, שאינו צריך לחרוש", לזרוע, להמתין עד שהשדה תצמיח חיטים... - עליו רק לעשות מעניני העולם המוכנים ומזומנים - דירה ועיר, עיר אלוקינו,
כפר - עליו לחרוש את הקרקע הקשה של העלם העולם - בכדי לאפשר שם את הזריעה...
ח. ענלין מגילת ,אסתו" מתבטא בקריאת בנ הכפרים
בכללות העולמות,
החסידות*:
כרך מרמז על עולם הבריאה, ששם היא עבודת השרפים; עיר גדולה - יצירה - עבודת חיות הקודש; וכפר - עולם העשיה - עבודת האופנים.
החילוק שבין שלשת מדרגות אלו בכחות ועבודת האדם הוא:
עבודת בן כרך מקורה במוחין - התבוננות והשגת אלוקות, ולפיכך ישנו תענוג בעבודה זו, הנלקח מהשגת אלוקות - בדוגמת וכעין עבודת
ובלשון
הערות
מצוטט ב־2 עמודים
- תורת שמואל נב לקו"ש חכ"א ע' 202
- לקוטי שיחות 121 לקו"ש חכ"א ע' 202
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.