121
וכן הוא ברוחניות41, בענין ראיית מלך מלכי המלכים הקב"ה, דבן כרך רומז על מי שעבודתו היא בעולם הקדושה, וענין של גילוי אלקות אינו חידוש אצלו; משא"כ בן כפר הוא מי שעבודתו היא בהעלם והסתר העולם (רחוק מ"עיר אלקינו"42), וכאשר מצליח לברר ולזכך העלם העולם ולהעלותו לקדושה הרי התגלות של קדושה אצלו היא "ברעש גדול" מחמת החידוש שבדבר (ע"ד שדוקא "האופנים"43 — המלאכים דעולם העשי' — אומרים ברוך44 כבוד ה' ממקומו "ברעש גדול").
ונמצא, שענין של "כפר" מרמז על כללות העבודה דבירור וזיכוך העלם והסתר העולם45.
ועפ"י זה יש לבאר גם השייכות ד"כפרים" לענין הזכרון:
אע"פ שבענין של "גילוי", הרי העבודה של "בן כפר" (שהיא במקום של העלם והסתר) היא למטה מעבודת "בן כרך" (שהוא בקירוב מקום להמלך), הרי מצד הביטול שבעבודה זו, מגיעים בעצמותו ומהותו ית'46, ה"עצם" שלמעלה מגילוי.
וזהו שדוקא קריאת שם ישראל ל"כפרים" פועלת ענין של זכרון, כי מצד ה"עצם" שלמעלה מגדר גילוי נמשך ענין הנצחיות, שאינה בגדר שינוי (ושכחה) כלל, ולכן דוקא השם "חות יאיר" נתקיים47 "עד9 היום הזה".
(משיחת ש"פ מטו"מ תשמ"ג)
הערות
- 41. ראה — ע"ד החסידות — לקו"ת ברכה צז, ב. אוה"ת מג"א (קה"ת, תש"נ) ע' ערה ואילך. ד"ה מגילה נקראת תרכ"ט. לקו"ש חכ"א ע' 202 ואילך.
- 42. תהלים מח, ב.
- 43. ראה לקו"ת ברכה שם. וראה בארוכה ע"ד עבודת האופנים — לקו"ת האזינו עד, ד ואילך.
- 44. ראה חולין צא, סע"ב ואילך.
- 45. ראה לקו"ת ברכה שם, דבן כפר הוא העבודה דימות החול. ובלקו"ת האזינו שם (עה, סע"ב), דעבודת האופנים היא בירור נה"ב, חילא יתיר דתשובה, שהיא "ברעש גדול מחמת ההיפוך".
- 46. ראה לקו"ת האזינו (שם, א ואילך). סה"מ תרס"א ע' קצחט. לקו"ש שם.
- 47. משא"כ שם "נבח" (שלא הי' קשור עם כפרים דוקא), שלא נתקיים שם זה. וראה לקו"ש חי"ח ע' 376.
- 9. דברים ג, יד.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.