173
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שיחה א
א. בפרשת תצוה אין מוזכר שמו של משה
בעל הטורים' אומר על פרשת תצוה, שזו הפרשה היחידה ,משעה שנולד משה" שבה אין מוזכר שמו של משה רבינו ,עד משנה תורה"?. הסיבה לכך היא, משום שמשה אמר ,מחני נא מספרך אשר כתבת" ו,קללת חכם אפילו על תנאי באה" - ודבריו אלו התקיימו בפרשה זו.
כל פרט בתורה מדוייק לחלוטין. ויש לומר אפוא שהעובדה שדוקא פרשת תצוה נבחרה, שבה יבוצע ,מחני נא מספרך", הנאמר בפרשת כי תשאי
[במיוחד, כיון שלכאורה מתאים היה יותר לרמוז לכך שאמירת משה מקויימת ,אפילו על תנאי" באחת הפרשיות שלאחרל אמירת ,מחני נא""].
מצביעה על כך שהענין של ,מחני נא מספרך" מתאים לתוכנה של פרשה זו.
ויש להבין: מהו הקשר בין ,מחני" לבין תוכנה של פרשת תצוה, שבה מדובר על ציווי העלאת הנרות במנורה, עשיית בגדי כהונה, חינוך אהרן ובניו, ועשיית מזבח הקטורת?
הערות
- 1. שיחות 19
- 1. ריש פרשתנו. וכ"ה בזהר חדש שה"ש בתחלתו (ס, ג). רבותינו בעה"ת ובחיי תשא לב, לב. פי' הרא"ש עה"ת ריש פרשתנו. וראה זח"ג רמו, א.
- 2. פי' הרא"ש (ועד"ז הוסיפו בחצע"ג בבעה"ט). וראה לקו"ש [המתורגם] ח"ב ע' 357.
- 3. תשא לב, לב.
- 4. מכות יא, א.
- 5. וכמו שהקשה בז"ח שם ,והא לבתר ואתה תצוה אמר משה האי מלה" (ומתרץ ,אין מוקדם ומאוחר בתורה". וראה הערה הבאה).
- 6. לכאורה אפ"ל להיפך, שצ"ל דוקא בא' הפרשיות שכבר נכתבו, כדיוק הלשון ,מחני נא מספרך אשר כתבת" (ראה גם פי' הרא"ש שם: מן
- 8. הספר אשר כתבתי כלומר מס' ואתה תצוה שכתבתי לפני כי תשא) -
- 9. אבל (נוסף לזה שלכמה דעות (רש"י תשא לא, יח. לג, יא. תנחומא תרומה ח. ז'ח שם) פ' תצוה עכ"פ נאמרה לאחרי כי תשא - הרי) בפרש"י תשא (לב, לב) מפורש ,מספרך - מכל התורה כולה", ועכצ"ל שאפ"ל ,מחני נא מספרך אשר כתבת" אף שלא נכתב בפועל ,,ספרך אשר כתבת"[ראה רא"ם שם (ומ"ש הרא"ם (בפי' הב') שקאי רק על מה שנכתב עד מ"ת צע"ג, שהרי מפורש ברש"י ,מכל התורה כולה). וראה לקו"ש - ח"ב שם]. או כמ"ש בגו"א כאן שכוונת רש"י לתורה ,שהיתה כתובה מאז לפניו באש שחורה כו'" (רש"י ברכה לג, ב. וראה רש"י פנחס כז, ז). ועפ"ז מתרץ דיוק לשון הכתוב ,,מספרך אשר כתבת".
- 10. ואולי י"ל, דזה שקללת חכם אפילו על תנאי באה, הוא רק בנוגע לדבר שהי' במציאות בעת אמירת הקללה (והקללה חלה עליו), משא"כ בדבר שמציאותו נתהוה לאחרי שלא נתקיים התנאי (ובמילא - בטלה הקללה), אין שייך שהקללה (שבטלה) תחול עליו.
- 7. במאור עינים ריש פרשתנו (ועוד) שזהו לפי שז' אדר - יום הסתלקות משה - חל (ברוב השנים) בפ' תצוה. ובז"ח שם ,דהו"ל למיכתב שמי' דמשה בכל מלה ומלה ובכל פיקודא ופיקודא דתמן" - אבל מובן שצ"ל שייכות גם לתוכן הסדרה. וראה טור הארוך, פענח רזא, וש"ך עה"ת ריש פרשתנו.
- 12. וראה גם לקו"ש חכ"ו ע' 204 ואילך. סה"ש תשמ"ט ח"א (ע' 257 ואילך. ע' 271 ואילך). ועוד.
מצוטט ב־1 עמודים
- לקוטי שיחות 342 לקו"ש חכ"א ע' 173
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.