109

יהודי לבין כל האחרים, אצל כל אחד העליה וה,מסע" הם בהתאם לדרגתו שלו בעבודת ה', בהתאם ל,לבבך, נפשך, מאדך" שלו.

רק כאן בחניה של מתן תורה נגרם חידוש - ,ויחן שם ישראל נגד ההר .. הושוו לב אחד": בעמדם ,נגד ההר", לקבלת התורה, אז ,,הושוו לב אחד". לב אחד ממש, ואפילו לא ,לבב", מפני שהתורה המביאה לידי שלום מושלם:', גרמה לאחדות מוחלטת אצל ישראל, עד אשר התבטלו חילוקי הדעות ביניהם.

כך מובן מדוע בנסיעה מרעמסס סוכותה נאמר ,ויסעו" (לשון רבים), כי למרות שנסיעה זו, שהיתה כ,הרף עין", נעשתה באופן של ,כולם כאחד'", למרות זאת אי אפשר להתבטא על נסיעה זו בלשון יחיד, שלא היו ביניהם חילוקי דעות בהתאם להבנתם - דבר זה נגרם רק באמצעות התורה, נגד ההר, ,הושוו כולם לב אחד", כדלעיל.

ולכן נאמר בפסוק ,ויחן שם ישראל", ביטוי המדגיש שבחניות האחרות לא היה מצב של ,לב אחד" - כי זהו החידוש של התורה''.

ורש"י אומר יותר מכך, שהתורה מביאה לידי אחדות לא רק במקום שיש

חילוקי דעות, אלא גם כאשר יש תרעומות ומחלוקת במשמעות הפשוטה - ,ויחן שם ישראל, אבל שאר כל החניות בתרעומות ובמחלוקת".

ד ,ויחן" - בחודש השלישי

כדי להבין טוב יותר את מעלתה של התורה, שדוקא היא מביאה לידי ,,הושוו לב אחד" -

שהרי, לכאורה: גם בתורה אנו מוצאים דעות רבות", עד כדי כך שחז"ל"! אומרים ש,לא ניתנו דברי תורה חתוכין אלא כל דבר... מ"ט פנים טהור ומ"ט פנים טמא" - התורה מחייבת דעות חלוקות, אלא שכולן ,דברי אלקים חיים"" - וכיצד ניתן, אפוא, לומר שמשום התורה התבטלו חילוקי הדעות ו,הושוו לב אחד"?

ואף כי ההלכה נקבעת רק כדעה אחת, ולאחר שנפסקה ההלכה חייבים הכל לנהוג לפי דעה זו, אך בכל זאת אין הכוונה, לכאורה, שבכך בטלים חילוקי הדעות, אלא שבמעשה בפועל מתנהגים כולם בשווה, אך בשכלם הם עדיין נחלקים זה עם זה -

ואם כך, כיצד ניתן לומר שמשום