86
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
במספר מקומות בתורת החסידות3 מובן, שבסעודה השלישית צריכה להיות טעימה כלשהי, ולא כיום הכיפורים אשר אסור באכילה - לא מפני מעלתה של הסעודה השלישית, אלא להיפך, משום שהיא איננה יותר מאשר מעין עולם הבא ויום הכיפורים.
אך ברשימתו של כ"ק מורי וחמי אדמו"רי?, בשם אביו כ"ק אדמו"ר (מוהרש"ב) נ"ע נאמר: ,הא דסעודה שלישית היום לא... היינו שאין צריך פת, אבל צריך לטעום איזה דבר, ואמר רבי יוסי? יהא חלקי מאוכלי ג' סעודות".
אך מניסוח הדברים ומהמשך הענין ,צריך לטעום איזה דבר" והבאת מאמרו של רבי יוסי ,יהא חלקי...", מובן, שהענין של ,צריך לטעום..." הוא מעלה של סעודה שלישית.
כן אינו מובן, לכאורה, מדוע מביא הרבי נ"ע את מאמרו של רבי יוסי כהוכחה לדבריו: אם מדובר כאן על חובת אכילת סעודה שלישית על-פי ההלכה - צריך לציין בראש ובראשונה את עצם החובה*. ואם מדובר על ההסבר של הפנימי ,,צריך לטעום..." - מהי ההוכחה לכך מדברי רבי יוסי?
1 מהי משמעות ההתברכות ,*הא חלק"ז
כדי להבין זאת יש להקדים ולבאר את מאמרו של רבי יוסי:
לכאורה, אין מובן: החובה לאכול שלש סעודות בשבת היא הלכה מופרשת בסוגיא שם בגמרא, ומהי אפוא המשמעות של האיחול ,יהא חלקר .. "זל
המהרש"א*? מפרש, שהסיבה לדברי רבי יוסי ,יהא חלקי מאוכלי שלש סעודות..." - וכן אמירותיו ,יהא חלקי" לגבי מספר ענינים המובאים שם בגמרא - היא ,כדי לזרז את הבריות".
אך לכאורה אין הדבר ברור: אמנם, על הענינים שהם בבחינת ההידור, מדת חסידות וכדומה מתאים להתבטא בלשון ,הא חלקי" כדי לזרז את הבריות, אך כיצד מתאים להתבטא בלשון זו לגבי שלש סעודות, שזוהי חובה מוחלטת?
אי אפשר לתרץי, שרבי יוסי התכוון לאזהרה של ,החכם עיניו בראשו", שאדם לא ימלא את כרסו בסעודת הבוקר, כדי שיוכל לאכול סעודה סעודה שלישית' - כי קשה לומר שעל דבר כה פשוט יתברך רבי יוסי ,הא חלקי".
הערות
- 3. אוה"ת, המשך תרס"ו והמשך תער"ב שבהערה 9.
- 4. נעתקה בהיום יום שבהערה 7.
- 5. שבת קיח, ב.
- 6. אף שבמאמר ר' יוסי הובא גם בטור (ועוד) ר"ס רצא - הרי הביא שם עוד מאמרי חז"ל במעלת סעודה שלישית; ובכל אופן הו"ל להביא גם את עצם החיוב.
- 5. בשלח ג שיחות 4
- 7. עד"ז צריך להבין במאמר ר' נחמן (שהובא לאח"ז בגמרא) ,תיתי לי דקיימית ג' סעודות כו'". וכבר כתבו התוס' (בכורות ב, ב ד"ה שמא) שמכאן ראי' שבזמנם לא היו נזהרין בג' סעודות. וראה מ"ש בזה בחדא"ג מהר"ל לשבת שם, מחזיק ברכה ר"ס רצא. ולהעיר, שעל גליון הש"ס (וילנא) צוין במאמר ר' יוסי לתוס' הנ"ל.
- 8. בחדא"ג שם.
- 9. ע"ד מ"ש במחזיק ברכה שם לגבי ר' נחמן.
מצוטט ב־1 עמודים
- תורת מנחם יום ב' דחג הסוכות לקו"ש חכ"א ע' 86
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 6 עמודים.