ספרי כ"ק אדמו"רתורת מנחם– כט – שנת תשכ"א – חלק ראשוןיום ב' דחג הסוכות

יום ב' דחג הסוכות

יום ב' דחג הסוכות

הרש"ז גרליק : אדמו"ר הזקן כותב בשו"ע11: "נהגו בכל מדינות אלו שאין נשיאת כפים אלא ביום טוב משום שאז שרויים בשמחת יו"ט . . ואפילו ביו"ט אין נשיאת כפים אלא בתפלת מוסף כו'". אבל בארץ ישראל – בגליל נושאים כפים גם במוסף דשבת ור"ח, וביהודה – גם בכל יום12. ובבואי לכפר חב"ד בשנת תש"ט, נהגו כמו בגליל, עד שהעירוני שביהודה נ"כ בכל יום, ואז שאלתי על זה במכתב לכ"ק אדמו"ר שליט"א, ולא קבלתי מענה.

כ"ק אדמו"ר שליט"א : כיון שאדמו"ר הזקן כותב ש"אין נשיאת כפים אלא ביום טוב משום שאז שרויים בשמחת יו"ט", היו צריכים לנהוג כן גם בארץ ישראל, שכן, האם שמחים באה"ק יותר מבחו"ל?!

[ולהעיר גם ממה שמצינו בדברי חז"ל בכ"מ13 הדגשת גודל הענין שתלמיד צריך לנהוג כרבו, וממילא יש להשתדל לנהוג כמנהגי רבותינו נשיאינו14, כולל הנהגות שנהגו בד' אמות שלהם, ובהסכמתם15, וכידוע בגודל הענין ד"מעשה רב"16. וא"כ, כפי שנהגו אצל כ"ק מו"ח אדמו"ר, לשאת כפים רק ביו"ט למוסף – כך יש לנהוג בכל אתר ואתר, גם באה"ק.

וכמו"כ בנוגע לענין השינה בסוכה – ידוע שכ"ק מו"ח אדמו"ר לא ישן בסוכה, ולכן כל ההולכים בעקבותיו צריכים לנהוג כמותו17.

ועד"ז בענין הדלקת נרות חנוכה – שכ"ק מו"ח אדמו"ר נהג להדליקן על פתח חדרו שפנה לפרוזדור, ולא על חלון חדרו שפנה לרה"ר, אע"פ שהיתה אפשרות לכך, ולכן גם החסידים צריכים לנהוג כן18].אבל, כיון שכבר נהגו בארץ ישראל לישא כפים גם בזמנים אחרים – יש לנהוג כן בשבת19, דכיון שכתב אדה"ז שהטעם דנ"כ ביו"ט הוא משם שמחת יו"ט, הרי זה שייך גם לשבת, שכן, אף שמבואר בדא"ח20 שיו"ט הו"ע השמחה ושבת הו"ע העונג, הרי כתב הבה"ג21 שגם בשבת ישנו ענין השמחה, ומקור הדברים הוא בספרי22: "וביום שמחתכם – אלו השבתות". ולכן יעלו לדוכן גם בשחרית, ותבוא עליהם ברכה23.

[אח"כ שאל הרש"ז גרליק אודות המנהג בא"י לומר ברכו לאחרי תפלת ערבית, ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א, שכיון שלא הובא בשו"ע אדמו"ר הזקן24, הרי, מי שלא ינהג כן, תבוא עליו ברכה].

בא' הסעודות שאל הרש"ז גרליק אודות הטעם שאין מנהגנו בנוי סוכה , והשיב כ"ק אדמו"ר שליט"א, שהסוכה צריכה להיות דירת עראי, ואם יהי' נוי סוכה, הרי זה יהי' כמו דירת קבע.

**********

הערות

  1. 11. או"ח סקכ"ח סנ"ז.
  2. 12. ראה בס' ואני אברכם – הל' נשיאת כפים (ירושלים תשנ"ה) פרקים י-יא (ע' כו ואילך). וס' הלכה סדורה – הל' נשיאת כפים (ירושלים תשנ"ח) פ"א ס"ז ואילך (ע' יט ואילך). וש"נ.
  3. 13. ראה – לדוגמא – סוכה לב, סע"ב. וראה גם מכתב כ"ו תשרי שנה זו (אג"ק ח"כ ע' י).
  4. 14. ראה גם לקו"ש חכ"א ע' 86. חכ"ט ע' 218. תו"מ ח"י ע' 196 ואילך. ועוד.
  5. 15. ראה אג"ק חי"ט ע' רפא ואילך. ס' בצל החכמה ע' 132 ואילך. ועוד.
  6. 16. שבת כא, א. וש"נ.
  7. 17. ראה בארוכה לקו"ש חכ"ט ע' 211 ואילך. וש"נ.
  8. 18. ראה אג"ק חכ"ו ע' רסד (בהוספה לאח"ז). וש"נ.
  9. 19. ברשימה אחרת: וכן ר"ח וחוה"מ.
  10. 20. ראה סה"מ תש"ט ס"ע 130. וש"נ.
  11. 21. ראה בהנסמן בהערת כ"ק אדמו"ר שליט"א בסה"מ תש"ט שם, ובלקו"ש ח"ד ע' 1090 הערה 31.
  12. 22. בהעלותך יו"ד, יו"ד. וראה לקו"ש חל"ג ע' 62. וש"נ.
  13. 23. ראה גם תו"מ ח"ח ע' 96. התוועדויות תשמ"ח ח"ג ע' 446. תשנ"ב ח"א ע' 243. וש"נ.
  14. 24. ראה שער הכולל ספי"ז.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.