80
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
> לקוטי יותר את התלהבותם בעבודה של לקיחת ביזת הים עד לאופן של ,בכל מאדך".
כפי שרואים, שכאשר יהודי יודע וחש שהקדוש-ברוך-הוא ,מביט עליו"* בקיימו מצוה, הרי הוא עושה אותה בכל לבבו נפשו ומאודו, עד אשר לא נותר בו כוח ופרט כלשהו שאינו שקוע בקיום המצוה.
2 .בעל כרתם" - מתוך קבלת עול
וזוהי המשמעות הפנימית של ,הסיען בעל כרחם":
אין הכוונה לומר שבני ישראל לאחר קריעת ים סוף לא רצו לציית למשה רבינו - הם בודאי קיימו את ציווי משה, שהוא ציווי ה', לנסוע מים סוף - בשמחה ובטוב לבב.
אלא, המשמעות הפנימית של ,בעל כרחם" היא*י, שהיה זה בניגוד לשכלם ולהבנתם בתורה - בענין ,ונצלתם את מצרים" - בהיותם שקועים לחלוטין בעבודת הבירורים* של ,ביזת הים" בכל לבבם נפשם ומאודם, הרי התנתקותם מכך היתה באופן של ,בעל
בשלח א
כרחם", והם עשו זאת מתוך קבלת עול וציות לרצון ה*, אך כמובן - בשמחה ובטוב לבב.
ויותר מכך יש לומר - לאחר שהקדושרברוך-הוא ציוה ללכת עתה למתן תורה, הם ידעו (למרות שאין הדבר מובן בהגיון), שהסתיים זמן קיום המצוה של ,ונצלתם את מצרים".
וממילא לא תיגרם שום התעלות רוחנית אם ימשיכו לעסוק בביזת הים - בדומה לאכילת מצה", הנקראת ,מיכלא דמהימנותא" , כי המצה הגשמית כפשוטה מחזקת את האמונה* - ובמה דברים אמורים, כאשר אכילת המצה היא בימי הפסח, אך אם אוכלים מצה לאחר הפסח, אין באכילת מצה סגולה מיוחדת זו.
הערות
- 9. ראה תניא פמ"ב (ס, ב). טושו"ע בתחלתם. שו"ע אדה"ז או"ח סי' א ס"ה (במהד"ת. ובמהד"ק - שם ס"ב).
- 0. ראה עד"ז סה"מ תרנ"ט (ס"ע ז) בפי' בע"כ אתה חי, מפני שזהו נגד טבעו (מצ"ע).
- 1. וצע"ק לתווך עם המבואר בד"ה ויסע משה בסה"מ תקס"ו (ואוה"ת תשא ע' א'תתקצח) בפי' הסיען בע"כ, שלא רצו לירד לעלמא דאתגלייא בו', ע"ש.
- 2. להעיר מריב"ח שבא במקלו ותרמילו* וכו' מפני ציווי של ר"ג (ר"ה כה, א).
- 3. אבל רק כלפי שמיא גליא מתי נגמר בירור כל הניצוצות שבמצרים וראה פי' האריו"ל (ל"ת וס' הליקוטים ר"פ תצא) בטעם האיסור לחזור למצרים, כי כבר נתבררו כל הניצוצות שהיו שם. וע"פ המבואר בפנים יומתק זה שנצטוו ע"ז בעת קרי"ס (פרשתנו יד, יג).
- 4. וכיו"ב מצות שהזמ"ג. - אף שלכאורה אינו דומה לנדו"ד כלל, שסו"ס הביזה עוברת מרשות המצרי לבנ"י.
- 7. ואולי הביאור - שאלו הם ניצוצי הקדושה המוכרחים לקיומם (עד הזמן שיעביר את רוח הטומאה מן הארץ - זכרי' יג, ב).
- 5. ראה זח"ב מא, א. קפג, ב (בסהמ"צ להצ"צ מצות חמץ ומצה פ"א מציין לזהר ויצא קנז. וצע"ק).
- 6. ועיין המשך וככה תרל"ז פרק ס.
- 10. *) ראה לקמן ע' 126 הערה 37.
מצוטט ב־12 עמודים
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו ה'תשי"ג. לקו"ש חכ"א ע' 80
- תורת מנחם בס"ד. שיחת אחרון של פסח, ה'תשי"ז. לקו"ש חכ"א ע' 80
- תורת מנחם בס"ד. שיחת יום ג' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"ה לקו"ש חכ"א ע' 80
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ ויקהל-פקודי, פרשת החודש, מבה"ח ניסן, ה'תשכ"ו לקו"ש חכ"א ע' 80
- תורת מנחם שיחת ש"פ בהעלותך, כ"א סיון, ה'תשכ"ט לקו"ש חכ"א ע' 80
- תורת מנחם שיחת ש"פ וארא, ג' שבט, ה'תש"ל לקו"ש חכ"א ע' 80
- תורת מנחם שיחת ש"פ פקודי, וא"ו אדר שני, ה'תש"ל לקו"ש חכ"א ע' 80
- תורת מנחם שיחת ש"פ בלק, י"ד תמוז, ה'תש"ל לקו"ש חכ"א ע' 80
- תורת מנחם שיחת ש"פ תצא, י"ד אלול, ה'תשל"א לקו"ש חכ"א ע' 80
- תורת מנחם שיחת כ"ט אלול ה'תשל"ב, ליל ערב ראש השנה ה'תשל"ג לקו"ש חכ"א ע' 80
- תורת מנחם שיחת יום ה' פ' האזינו, וא"ו תשרי, ה'תשל"ג לקו"ש חכ"א ע' 80
- תורת מנחם שיחת ש"פ ויקרא, פ' זכור, י"ג אדר שני, ה'תשל"ג לקו"ש חכ"א ע' 80
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.