29
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
לגבי הסלע: ,כפטיש יפוצץ סלע", הסלע מתנפצץ על ידי הפטיש. וכך מבאר רש"י בפירושו על הגמרא במסכת שבת"': מה פטיש - מתחלק הסלע על ידו לכמה ניצוצות.
הפירוש השני הוא"?, שהכוונה היא לפטיש (ויש מפרשים': שאף סוברים כך בהבנת דברי רש"י עצמו, כלשון הגמרא? - ,מה פטי₪ זה מתחלק...") - מדובר כאן על סלע קשה מאד אשר שובר ומנפץ את הפטיש.
והפירוש השלישי הואי?, שאמנם מדובר כאן על הפטיש, אך אין הכוונה לכך שהפטיש עצמו נחלק לחלקים
לאחרונים כו'). שפ"ח. ועוד. וראה גם נחלת יעקב.
9 פח, ב. - ועד"ז היא הגירסא בדפוס ראשון דרש"י (עה"ת) כאן: מה הסלע הזה מיתפוצץ לכמה ניצוצות כך דברי תורה מתחלקין לכמה ניצוצות. ובא' מכת"י רש"י (שתח"י): מה פטיש זה מתחלק הסלע על ידו לכמה ניצוצות אף דברי תורה מתחלקים לכמה טעמים.
0) באר מים חיים (לאחי המהר"ל) כאן (,וכמעט שמשמע שדעת רש"י כו'"). וראה הערה 0
1) כן משמע מהרא"ם, גו"א, דברי דוד ועוד - דגרסי כן ברש"י. ובס' הזכרון: כך היא הגירסא הנכונה, וכן הוא בכת"י רש"י אחדים שתח"י (ובא' מהם נתוספו תיבות אלו על הגליון). אבל ראה נחלת יעקב ש,בגי' שלנו אין אלו שלש מלות מה הפטיש הזה" (ועד"ז ליתא בדפוס שני. כו"כ כת"י רש"י שתח"י, ובדפוסי רש"י שלפנינו).
2) שבת שם. וכן בסנהדרין לד, א.
3) כפירוש ר"ת בתוס' שבת וסנהדרין שם. וכן בתוס' סוכה נב, א. קידושין ל, ב. - הובא בכו"כ מפרשי רש"י כאן.
4) רע"ב, גו"א, דברי דוד ונמוקי שמואל. וראה חדא"ג מהר"ל קידושין ל, ב. זח"ג (אד"ז) רצב, ב.
וארא א שיחות 8
רבים?, אלא שבאמצעות הכאת הפטיש על הסלע<, יוצאים מן הפטיש ניצוצות אש.
בכל אחד מן הפירושים הללו קיים, לכאורה, קושי מסויים:
בפירוש הראשון אין מובן, כשאלת הרא"ם: אם הכוונה היא לכך שהסלע ,מתחלק", מדוע משתמש רש"י בביטוי ,ניצוצות", המתאים יותר? ל,דבר
5 ראה לקמן הערה 35.
6) והרא"ם פירש: ,כזה הפטיש המפוצץ הסלע שהוא עב מאד ומרוב עביו כשמוציאין אותו מן האש מתחלק לכמה ניצוצות מרוב חומו .. ופי' הפסוק הנה כה דברי כאש וכפטיש יחד מה הפטיש שבאש כו'".
וכבר הקשו עליו בכו"כ מפרשים (ראה נחלת יעקב, יפה מראה לירושלמי נדרים (פ"ג ה"ב - הועתק ביריעות שלמה ומלאכת הקודש (על פרש"י) כאן). נמוקי שמואל. ועוד). ואכ"מ.
7) ובנחלת יעקב כאן, שהסלע* מתחלק לכמה ניצוצות של אש. וכן מפורש במאמרי אדה"ז - תקס"ה כרך ב' תתמו (תו"ח שמות תג, ב ומבואר בזהר (ראה זח"ג רצב, ב) וע"ח (ראה ש' רפ"ח ניצוצים פ"ה) .. דכמו שהפטיש הזה בהכאתו על הסלע הקשה יזרוק ניצוצו' אש הרבה מן הסלע כו'** (וכ"ה לקמן שם ע' תתמז (תו"ח שם)). וראה לקמן הערה 34, 35.
8 ברא"ם כתב: ,שלא מצינו שם ניצוץ אלא בדבר המאיר", אבל ראה יפה מראה ונמוקי שמואל שבהערה 26 שמצינו הלשון ניצוצות גם בדבר שאינו מאיר.
אבל מ"מ קשה כבפנים: מדוע לא נקט רש"י לשון ברור, כמו ,חלקים"? ובפרט שפירושו על
הערות
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 4 עמודים.