548

במהדורא ב' אלא הלכות הצריכות תקון, אבל לא כל הכת"י, ובפרט שכבר נתפשטו ההעתקות ממהד"ק וכמובא באגרות הרמב"ם ובנו וכו'.

ולכן אפשר, אשר פ"ט מהלי קדה"ח נכתב במהד"ק בשנת אלף ק' ונכנס הפרק כמו שהוא במהדורות שאחריו. ופי"א חלו בו שינוים או תיקונים לאחר זמן, ועריכתו הסופית הייתה בשנת אלף ק"ט.

וההקדמה הרי נכתבה לאחר שכבר יכול הי' הרמב"ם לקבוע לא רק מספר הספרים, אלא גם ההלכות והמצות שנת' בכל ספר וספר, וכמו שמפרטן בסוף ההקדמה -- היינו שכבר הי' כל ה,חומר* מוכן אצלו, אבל -- קודם לכתיבת הספר, וכמו שמסיימה: ועתה אתחיל לבאר משפטי כל מצוה וכו

וע"פ בהנ"ל מובן ג'כ, שיש מקום לכל הדעות ע"ד שנת התחלת עסק הרמב"ם בספרו משנה תורה (הובאו בסה"ד ובכ"מ. והמוקדמת שבהם -- שנת אלף ק. וכנ"ל).

שם. באימה . . בזיע. יש להעיר: מלשון הגמרא ברכות כב, א. -- ומה שהוסיף הרמב"ן כאן במורא -- צ"ע, כי עיפ תורת הסוד ד' ביטוים אלו מדויקים, והם כנגד ד' אותיות שם הוי' (לקוטי הש"ס להאריזיל למס' מו"ק. דרך אגב: יש שם -- בכל הדפוסים שראיתי - השמטה דמוכח, ותוכנה", ביאור ענין זיע, שהוא באיברים החיצונים בסוד ה' שבשם, מלבוש החיצון כו'. ודלג המעתיק מ,שבשם" השלישי ל,שבשם" הרביעי, ול"ע, ל"מ מי שהעיר בזה!). -- והי' יכול לשמור גם סיום החרוז (אות קמוצה) ע"י שינוי הסדר ולכתוב בזיע . . באימה. -- ואולי אפ"ל, אשר במורא הוא כנגד קוצו של יו"ד, שבכמה ענינים בא רמז עליו בפ"ע ולא נכלל בהיו"ד. וכמו במרז"ל ה' שמות נקראו לה (ב"ר פי"ד, ט), אף שבזהר (ח"א עט, ב) כוללם בדי שמות. -- ובברכות לא מנה אלא ד' דברים, וע"ד כמו בזהר הנ"ל, דמורא נכלל באימה. ואכ"מ.

שם. שורה ד. סליחה . . מחילה וכפרה. להעיר מירושלמי סוף יומא. אחרונים לשו"ע או"ח סתר"ז. שו"ע רבנו שם ס"ז, ובסידורו.

שם. שורה ה. בקידה. בכריעה. בהשתחוי. להעיר: מלי הגמרא ברכות לד, ב.

שם. שורה וא"ו. ביצת הנמלה. לע*ע, לא מצאתיו במ"א. וצ"ע ובירור, אולי נשתבש ע"י המעתיקים, וצ"ל ביצת הכינה, אשר הוא מין בע'ח היותר קטן שבעולם (שבת קז, ב), ומקביל ל,גלגל העליון" -- בריאה היותר חשובה שבעולם. -- ולהעיר מרמב"ם הלי יסוה"ת פ"ב ה"ט. שער היחוד והאמונה -- לרבנו הזקן -- פ"ז (פג, א).