184
2) מזה מובן שאין זה כלל ענין ההשגחה (או הידיעה) שבשעת מעשה.
3) איך שכל פרט ואפי' שבדומם — נוגע לכוונה הכללית — יש להסביר גם ע"פ המובן בפשטות — שאיזה שינוי שיהי' באיזה מקום שיהי' — תוצאותיו ניכרות בכל העולם כולו — כיון שכולו מציאות מאוחדת היא.
4) לשיטת המו"נ וכל חוקרי ישראל דאין השגח"פ כ"א באדם כו' — יש לתרץ דל"ק הנ"ל דכל המאורעות שבדצ"ח משפיעים גם על האדם ובכ"ז אין הפרטים מושגחים — כי על האדם משפיע הסה"כ של כמה מאורעות, ולדידהו אין נפק"מ למע' מאיזה חלקים ואיך יתקבץ הסה"כ. וק"ל. דוגמא מוחשית: יסודי חשבונות חברות הביטוח. וק"ל.
(ממענה שלהי מ"ח תשכ"ז)
יסודות1 שבדברי רז"ל אין פי' שאי אפשר לחלקם ולפוצצם, אלא שהם החלקים "היסודיים" שכל דבר מורכב מהם. ואין זה שייך למספר של elements אשר ב chemistry.
ויש מפרשים קדמונים בדרז"ל "יסודות" שהכוונה לתכונות שלהם: קור ולח, חם ויבש וכו'. ואכ"מ. ולכן נק' במדרש טבעים. . .
זה הי' מוסכם לפני 50 שנה, אבל עתה "מוסכם" — שכל אחד מהם מורכב מכמה חלקים, וכמה מיני חלקים ישנם — אין יודעים כלל. ויש משערים שהם ארבעה יסודות: positive, negative, antimatter, matter.
וזוהי2 "שיטת" התורה והובאה בכ"מ מתנאים (תו"כ שמיני יא, מד ועוד) ואמוראים (שבת קז, ב). וזהו יסוד לכמה הלכות.
כל ההסכמה היא בדרך השערה וז"ל3 כיון שבמקום העפוש מצאו (ע"י microscope) ביצים קטנים, י"ל שמהם נתהוו מינים אלו ואין ראי' אשר נתהוו מן העפוש כדרז"ל, וא"כ אין לומר אשר חלוקים הם משאר בע"ח.
הערות
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 7 עמודים.