371

והוא סיומו, לעומת השם ,שמחת תורה", שאינו מצביע כלל על קשר עם שמיני עצרת.

ב. מדוע נאמרת ברכת .שהחיינו" על ,גמרה של תורה"

אך צריך להבין: מדוע קשורה ברכת שהחיינו על התורה דוקא לשמחת התורה? יותר מכך: קשה מאד לומר כך - כי השמחה ביום זה היא ,,לגמרה של תורה"?, ואילו ברכת שחחיינו נאמרת על ענין חדש, ובעניננו, היה מתאים, לכאורה, לאומרה בעת התחלת התורה''.

בפשטות ניתן היה להסביר, שברכת שהחיינו זו אינה נאמרת על עצם קריאת ולימוד התורה, אלא הודיה על השמחה החדשה'' של האדם על ,,גמרה של תורה", בדומה להלכה לגבי ברכת הנהנין, שצריך לברך שחחיינו על ,כל שמחת לבב הבאה לאדם"?'.

ברכה - שמח"ת שיחות ₪

אבל לפי זה יוצא, שהברכה איננה על התורה, אלא על השמחה של ,גמרה של תורה", בעוד אשר מלשון כ"ק מו"ח אדמו"ר מובן שהברכה נאמרת על התורה3' עצמה:

הוא גדר אחר, וא"כ אי"ז שייך לכאן. אבל בשו"ע אדה"ז סי' תרמ"א ס"א ,,שעיקר הברכה נתקנה על השמחה שיש לאדם מן המצוה כו'" [ועד"ז משמע ברוקח שם שגדר ברכת שחחיינו על המועדים כו' הוא מצד שמחה ותנאה (וראה לשונו שהובא בהערה 10) ובלבוש סי' תרמ"א (ושם: כמו הלובש בגד חדש). ובהגמי"י (הלכות מילה פ"ג אות ד) בשם רבנו שמחה ,,שמחת קיום המצוה .. שמחה היא בקיום הברית"*]. ולכאורה צ"ע דבמ"א או"ח סי' רכג סק"ה כ' ,על ספרים חדשים אינו מברך דמצות לאו ליהנות ניתנו". אבל: (א) ראה לוח ברכת הנהנין לאדה"ז (פי"א, כא) דפסק שמברכין שהחיינו על ספרים חדשים** ,שלבו של אדם שמח בקנייתן, ולא אמרו מצות לאו ליהנות ניתנו אלא בעשיית המצוה עצמה אבל הקונה כלי שהמצוה נעשית בה כו' יש לו הנאה בו", (ב) אולי י"ל דלדעת אדה"ז ברכת שהחיינו על המועדים ומצות הבאות מזמן לזמן היא על השמחה בהגעת זמן המועד והמצוה (ראה שו"ת הרשב"א ח"א סי' שעט. פר"ח או"ח סתל"ב), וא"כ שייך גם בנדו"ד. וראה שו"ת חת"ס או"ח סנ"ה. וראה הערה הבאה. ואל" רבה שבהערה 15. וראה לקו"ש חל"ז ע' 14 ואילך.

3 ובד"ה להבין ענין שמח"ת תש"ה שם ,דכשם שבר"ה מברכים ברכת שהחיינו על קיום הציווי דתק"ש כו' וביוהכ"פ מברכים שהחיינו על הצום ועל הסליחה כו' כן הוא ברכת שחחיינו שמברכין בשמח"ת היא על התורה ושמחתה".