130
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
לפי"ז יוצא, שלפי פרש"י לרי"ף, שלולא איזרצון המשפחה הקודמת ,שיכנסו בזמנם" מותר היה להקדים את קרבן-העצים, למרות שזה ,,קודם זמן קביעות הנדר" - ,לא מטא זמן חיובייהו", אינו קיים הטעם הנ"ל לדעתם של הסוברים ש,אין אומרים .. ללוות".
ג. השאלה על פירוש רש'י לריי'ף
הדברים יובנו על"ידי הצגת תמיהה על פירוש רש"י הנ"ל לרי"ף, שאין מקדימים את קרבן-העצים לערב שבת מפני שזהו זמנו של ,מביא עצים עד עכשיו, ואינם רוצים שיכנסו בזמנם". לכאורה, אין מובן:
מדוע קשורה לענין זה דעתה של המשפחה הקודמת, והרי הזמן לקרבן העצים נקבע עלדידי הנביאים"' (דעת בית-דין), ואם יש מקום להקדמת קרבן העצים לערב-שבת, אין להתחשב ברצון המשפחה הקודמת?
ד. שני הפירושיס משלימים זה את זה
יש להסביר, ששני פירושי רש"י
עשרים באב
אלה אינם סותרים זה את זה, אלא להיפך - הם משלימים זה את זה, כמוסבר להלן:
חובת המשפחות לגבי זמן עצי הכהנים והעם" - בהבאת קרבן העצים, נובעת מדיני נדר"', שיש להתחשב בדעת הנודרי' כפי שהיתה בעת נדרו.
כיוון שזה דבר מצוי, שאחד או יותר מתשעת הזמנים הללו חל בשבתל', ברור, שהמתנדבים חשבו מלכתחילה?2 על מועד הקרבת הקרבן כשחל בשבת - לפני כן, או אחרזכך.
וכך מוסיף פירוש רש"י לרי"ף הסבר בנוסף לפירושו לש"ס!:: זמן עצי כהנים והעם ,,אכתי לא מטא זמן חיובייהו" לא מפני שזה לפני יום השבת, שבו חלה החובה בשנים האחרות, אלא שבמקרה זה חל ,,זמן חיובייהו" רק לאחר שבת, שהרי, המשפחה הקודמת אינה רוצה ,שיכנסו בזמנם", ולכן היה בדעת הנודר - המשפחה המאוחרת - מלכתחילה?, שאם יחול זמנו בשבת,
הערות
- 6. לכאורה צ"ע מה ענין נבואה לכאן, אבל ראה ריש אבות: ,,וזקנים לנביאים ונביאים מסרוה לאנשי כנה"ג", ותקנתנו קדמה לכנה"ג, או - בתחלתם. ונביאים - בתור מקבלי התורה מהזקנים ולא מצד הנבואה. וגם בימי הזקנים מצינו כן בשבת (קד, א) ועוד. - וראה רמב"ם ריש הל' ממרים (ובהקדמתו) דתקנות - שייך לסנהדרין. ועפ"ז - כצ"ל בכ"מ שנזכר תקנת נביאים וכיו"ב. - וכמובן כ"ז בשבת שם. תמורה טו, א. ועוד. וראה הקדמת הרמב"ם לפיה"מ בארוכה.
- 7. אף שעצם הענין דזמני עצי כהנים והעם ,התנו נביאים שביניהן" (מקומות שצויינו לעיל הערה 3) - מ"מ, ה(עצים ו)קרבן עצים הוי נדבה, ויש. עלי' דין נדר כמפורש ברש"י מגילה שם ,שקבוע להם זמן קבוע בנדרים". וכן מוכח בצפע"ג הנ"ל.
- 8. נדרים נה, ב. טושו"ע יו"ד סרי"ח. ובכ"מ.
- 9. ובפרט שבזמן הבית היו מקדשים ע"פ הראי".
- 0. אבל להעיר משו"ע אדה"ז או"ח סו"ס רמט.
- 1. ועד"ז י"ל בר"ן מגילה שם (וראה לעיל הערה 11), שבא להוסיף ביאור למ"ש ברי"ף שם.
- 2. להעיר גם מקול הרמ"ז מגילה שם: הכי התנו ביניהם מעיקרא.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 9 עמודים.
- אגרות קודש תתנח תמורה טו, א
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ חוקת, ז' תמוז, ה'תשכ"ג תמורה טו, ב
- תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשל"ג תמורה טו, ב
- תורת מנחם בס"ד. ר"ד בעת קבלת-פנים* – פורים-קטן ה'תשי"א נדרים נה, א
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ בהר-בחוקותי, מבה"ח סיון ה'תשח"י. נדרים נה, סע"א
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ שלח, כ"ג סיון, מבה"ח תמוז ה'תש"כ. נדרים נה, סע"א
- מאמרים מלוקטים בס"ד. מוצש"ק פ' בא, יו"ד שבט, ה'תשל"ז נדרים נה, א
- שולחן ערוך יז נדרים נה, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום שא באיזה כלים מותר לצאת בשבת ובאיזה מהם אסורים נדרים נה, ב