76
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
של הטוב".
כך לפי מאמר חז"ל על הפסוק"י, כילה ה' את חמתו - ,על העצים ועל האבנים ולא שפך חמתו על בני ישראל", ולפיכך אין זה ,,בכי לאסף" אלא ,מזמור לאסף" - וכילה חמתו התרחש על"ידי ,שועלים הלכו מבית קדש הקדשים" ("וירושלים לעיין"... '').
אמנם גם בסיפור הראשון ,,משחק" וגם בו יש חידוש בכלל ,כל דעביד רחמנא...",
[שהרי הכלל חל בפרטים אלן: א) יודעים שהרעה היא ,לטב", אך אין יודעים מהו הטוב. ב) זוהי רעה ש,,לטב עביד", אך גם ללא כל הענין היה טוב. כדוגמא על ר"ע, שאם מלכתחילה לא היו לו החמור והתרנגול וכו' היה גם כן ניצל. ואילו הסיפור בעניננו אינו כך: ,מה לעוברי רצונו כך לעושי רצונו
שבת נחמו
עאכו"כ": א) הוא רואה ש,כך" - מהי הטובה שתצא. ב) תהיה תועלת, יותר ממה שהיה לולא זאת].
אך עדיין אין הרעה עצמה ניכרת כחלק והתחלה של הטוב, כבסיפור השני?'.
יב. החידוש בסיפור השני לגבי שתי השאלות האחרות
כך גם לגבי שתי השאלות האחרות.
לפי ההסבר שהתוצאה בעתיד מכריעה על קיום המצוה בהווה, וכך גם לגבי הדעה שההידור בכללות המצוה מכריע על פרטי המצוה עצמה, הרי הסיבה לכך היא שזה מה שמכריע ומתגבר. כלומר בפעולה שבהווה, וכן לגבי הפרט שבמצווה זהו פגם קיים, אלא שהמעלה בעתיד, וההידור הכללי גובר עליו, וכך הוא בסיפור הראשון.
ואילו בסיפור השני, הרי, לדעת רבי
הערות
- 9. בלקו"ש ח"ב שם נתבאר שהטעם מה ששיטת רע"ק היא ,כל דעביד רחמנא לטב עביד" ולא כהנהגה דנחום איש גם זו - ,גם זו לטובה" (תענית כא, א. סנהדרין קח, ב) שזה עצמו טוב, כי רע"ק הי' תלמידו דנחום איש גם זו, ולכן בדורו (שחושך הגלות נתגבר) אא"פ לראות בגילוי בכל ענין הטוב שבזה, אבל זהו בנוגע להנהגה דכל אדם; וכל דעביד רחמנא, משא"כ בנדו"ד שהמדובר בדבר הנוגע לכללות עם ישראל; יסודי וכללי - גאולת ישראל והשכינה (ושיש ע"ז נבואה מפורשת כדלקמן בפנים) י"ל דאפשר לראות בגלוי הטוב שבזה.
- 0. איכה ד, יא. איכ"ר שם.
- 1. ראה הערה 49.
- 2. ויל"ע באיזה אופן הוא זה ד,ר"ע משחק" בסנהדרין (קא, א) דפשיטא שזהו באופן נעלה מ,כל דעביד רחמנא לטב עביד" דהרי ,ר"ע משחק .. שמח". ובפשוטו הרי"ז כסיפור הא' דכאן ,ועכשיו שאני רואה רבי בצער אני שמח כו" (ראה פרש"י שם ,ושכרו משתמר להבא לכך אני שמח"). אבל י"ל שזהו מעין ,,כילה חמתו" בעוה"ז. או י"ל (וראה לקמן שם ,נענה ר"ע ואמר חביבין יסורין כו'") דהוא ע"ד אשר יאהב הו" יוכיח (משלי ג, יב. וראה ברכות ה, א) וכהפי' שזהו חסדים מכוסים ונעלים מחסדים גלוים (ראה תניא פכ"ו. אגה"ק סי' יא). ולפי"ז הרי"ז כסיפור הב', אבל להעיר שבזה לא מצינו שיאמר עקיבא ניחמתני. ראה לקמן בפנים. וראה שם לקמן ,אמר להם סמכוני ואשמעה כו'".
מצוטט ב־4 עמודים
- שולחן ערוך ד לקו"ש חי"ט ע' 76
- שולחן ערוך ה לקו"ש חי"ט ע' 76
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום כה דיני תפילין בפרטות לקוטי שיחות חי"ט ע' 76
- משולחן הארי סי' כ"ה ס"ב ואילך לקו"ש חי"ט ע' 76
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.