17

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

50 לקוטי

כל"כך:: עד שקשה ביותר למנות מספר כזה<,

בדומה לחול הים (כהבטחה לאברהם אבינו< ,כחול אשר על שפת הים"

דברים ג

שנאמר גם כאן בהמשך בספרי ,כחול ימים"), אשר יש לו מספר, אך הוא גדול כל"כך ,,אשר לא יספר מרוב"?:

וכך הכרחי להבין בענין ,ויצבר< יוסף בר כחול הים הרבה מאד עד כי חדל לספור כי אין מספר". מובן, שה,אוכל שבע שנים" שצבר יוסף \,נתן בתוכה" היה מוגבל, למרות זאת הוא היה רב כלזכך, ולכן חדל ,הסופר לספור" ,,כי אין מספר" - אין מספר השימושי אצל הסופרים?.

וזאת היתה (לפי הספרי והמדרש), הטענה כלפי משה. ,,אלף פעמים" היא ,קצבה לברכתנו", זוהי הגבלה קטנה הרבה יותר מכפי שבירך הקדוש-ברוךהוא, כי ,,אלף פעמים" הוא מספר הניתן לספירה.

אבל לפי פשוטו של מקרא אין זה קושי, כי פי אלף ממספר ישראל אז זהו מספר גדול ורב ביותר. לכן אין רש"י פותח את דבריו במה שנאמר בספרי ובמדרש ,אמרו לו",

אך כיון שבפסוק מתעוררת השאלה ,מהו שוב ויברך אתכם כאשר דבר לכם", הוכרח רש"י לומר ,,אלא - אמרו לו..." כדלהלן.

ה. למי הפשט אין סתירה בין ברכת הקב"ה לברכת משה

בני ישראל הט אז ששים

הערות

  1. 1. הובא בפרש"י כאן) אבל מה שאמר המקום לאברהם אבינו והרביתי את זרעך ככוכבי השמים ושמתי את זרעך כעפר הארץ - אינם דברי הבאי.
  2. 4. ובפרט את"ל שהכוונה שיהיו ככוכבי השמים וגם כעפר הארץ ביחד, וכדמשמע קצת בספרי (הוצאה הנ"ל) שהובא כתוב שמפורש שניהם ,ככוכבי השמים וכחול". ולהעיר שגם בספרי לפנינו (וכן בפ' בהעלותך שם) בסיום דברי משה מונה כולם כחול ימים וכצמחי האדמה (וכעפר הארץ), וכדגי הים וככוכבי השמים לרוב.
  3. 5. ראה זח"ב קעא, ב: אי כל בני עלמא מיומא דאתברי אדם יכנשון לממני כוכביא לא יכלין לממני כד"א (לך טו, ה) וספור הככבים אם תוכל לספור אותם.
  4. 6. שהובא בספרי הנ"ל (אלא שבכתוב ממשיך ,וכחול אשר על שפת הים". ואולי זהו טעם הגל' בספרי לפנינו שלא הובא כתוב זה כ"א ,כעפר הארץ"). ועד"ז בוישלח לב, יג - הנאמר ליעקב (ושם: כחול הים), וראה פרש"י שם.
  5. 5. (בב'). וכ"ה ביל"ש פרשתנו (רמז תתה). [ובספרי הוצאת פינקלשטיין ,,הביי"]. וכיה בפרש"י פרשתנר שם (אלא שהובאה (רק) התחלת לשון הספרי). ובחולין שם ,,לשון הואי" (וכ"ה ברש"י שם), אבל על גליון הש"ס (וכ"ה במהרש"ל שם) נסמן: צ"ל הבאי בכל העמוד, ומביא שכך איתא בתמיד (כט., א ערוך ערך גוזמא ופרש"י פרשתנו שם. וכן הובא בהגהות דק"ס (חולין שם) מכת"י ש"ס וכותב ,,וכ"ה בילקוט מלכים א' א' וכן הוגה בד' שונצינו שבידי". וראה הל' ת"ת לאדה"ז ספ"א (מרמב"ם הל' ת"ת ספ"א. טושו"ע יו"ד סרמ"ו ס"ו) ,,לדברי הבאי".
  6. 6. בערוך השלם ערך הבאי הביא גם ממשנה וגמ' נדרים כד, ב ,נדרי הבאי שבועות הבאי", ועד"ז בירושלמי שבועות פ"ג. וכתב שבכל המקומות האלה הגירסא הנכונה הואי (בוא"ז) והיא מלשון פרסית שעיקר הוראתה הבל ורוח כר.
  7. 7. וראה שו"ת הרמ"ע מפאנו סי" עג: הנה ברכו את ה' ר"ת הבאי, שאין בדבריהם דבר בטל, אלא ודאי שיחתן והיינו הבאי שלהם צריכין למוד בלי ספק.
  8. 7. וישלח שם. 8 מקץ מא, מט.
  9. 9. פרש"י מקץ שם. ובמפרשי רש"י.

מצוטט ב־2 עמודים

  1. לקוטי שיחות 93 לקו"ש חי"ט ע' 17
  2. לקוטי שיחות 1 לקו"ש חי"ט ע' 17

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 2 עמודים.

  1. תורת מנחם בס"ד. שיחת אחרון של פסח, ה'תשי"ז. נדרים כד, א
  2. שו"ת ד נדרים דף כ"ד