414

דעות) גדר של הקרבת" הקרבן? וזה

(לא, ב) בזמן שקוראים לפני כו' אני מוחל להם על כל עונותיהם.

7) ראה מת"כ לויק"ר שם ד"ה כאילו אתם מקריבים: דריש היא העולה הכי זאת תורת העולה כשאתם עוסקים בתורת העולה היא הקרבת העולה בעצמו (וראה יפ"ת שם). וראה בחיי ויקהל שם ,כאילו הקריב הקרבן עצמו כו' כאילו עשה המעשה והקריב קרבן על המזבח" [ולהעיר דפסיקתא דר"כ ופס"ר שם הרי"ז בא לתרץ ,,ולמה הוא אומרה ושונה (פ' התמיד) כו' לפי שהיו ישראל אומרים לשעבר היינו מקריבים קרבנות ומתעסקים בהם ועכשיו שאין אנו מקריבים מהו להתעסק בהם א"ל הקב"ה כו""].

וראה חדא"ג מנחות שם. לבוש או"ח ס"א ס"ו. פרישה שם סקט"ז (מפרש"י). ושם בסו"ס ג בהחילוק דמשנת איזהו מקומם ומפרשת התמיד: פרשת התמיד שבקריאתו הוה כאילו הביא הקרבן ממש. וראה תו"ח שמות תקפג, א בסופו. וראה הערה הבאה ובהערה 30.

8) ואולי זהו החילוק בין ,קוראין לפני" שבתענית ומגילה שם*, שאז ,מעלה אני עליהן

*) ועד"ז הענין דתפלות במקום קרבן. אבל ראה טושו"ע ודאדה"ז (הנ"ל הערה 425 ולכן צריך ליזהר וכר'.

ויש לומר, דכל תנאים אלו שבהם צריכה התפלה להיות דומה להקרבת קרבנות הם רק משום שהפעולה והתוצאה דתפלה דומה לקרבנות, או דמעשה התפלה היא במקום מעשה הקרבנות, משא"כ בתורה הוא משום שלימוד תורת הקרבנות הוא בגדר הקרבת קרבן ממש.

ולהעיר מלקו"ת ר"פ פעתחס: וש בקרבנות מחשבה זו תפלה עבודה שבלב שכנגד הקרבנות ודבור הוא ת"ת דקרבנות כל העוסק בתורה עולה כו' ועבודת הקרבנות עצמן כו" מעשה.

אבל הלשונות ופרטי התנאים שבשו"ע שם , שהתפלה היא במקום קרבן" ולכן צריך שתהי" דוגמת הקרבן בכוונה ומעומד וקביעת מקום ובלי חציצה וכו" - הם לכאורה כמו הפרטים לגבי עסק בתורת הקרבנות (המבואים בפנים ובהערה 50 ויתר על כן, ומזה משמע, שגם החפצא דתפלה היא

מפעי - בין המצרים שיחות -

מובא גם להלכה בנוגע לפרשת הקרבנות - ,לא יאמר אלא ביום לפי שאין מקריבין קרבן בלילה"<, וכן בנוגע לכמה דינים והלכות בתורת

כאילו הקריבום לפני", שמדגיש הפעולה לגבי הקב"ה והתוצאה מזה ,ואני מוחל להם כו", ל, עוסק" ,,מתעסקים בהם" שבמנחות, פסיקתא וויק"ר שם, שבזה אמרים ,כאילו הקריב" ,,כאילו אתם מקריבים אותם"**, פעולת ומצות ההקרבה. וראה שו"ע אדה"ז הל' ת"ת שם שמצד כל העוסק כו'; נכון הדבר .. ללמוד הלכות כל הקרבנות בשלימות כו' כמבואר היטב בחיבור הרמב"ם כו'. וראה פיה"מ להרמב"ם סוף מנחות: ראוי לאדם להתעסק בדברי הקרבנות ולשאת ולתת בהן (בתרגום קאפח: ולהתבונן בהם). באר שבע בהקדמה בסופה. וראה בחיי צו שם.

בב"י ס' א' הביא ב' המאמרי רו"ל (דתענית מגילה ודמס' מנחות) ביחד. ואולי - כי שם מדובר רק באמירת פרשת הקרבנות. ובטור או"ח ר"ס מח ,בדאי' במדרש כו' כ"ז שעוסקין בהן מעלה אני עליהם כאילו הקריבום לפני". ובב"י שם ציין לתענית ומגילה שם. וראה לקו"ש ח"ה ע' 438 ובהערה שם.

וראה לקו"ש חל"ב ע' 3879.

9 שו"ע אדה"ז מהד"ק שם סי"ג. ועד"ז במהד"ת שם (משו"ע שם ס"ו. וט"ז שם סק"ו). ולהעיר דמשנה מלשון הטור שם ,טוב יותר לאומרם ביום". ושם ר"ס מח: כאילו הקריבו קרבן תמיד במועדו. וראה הלשון בסדר פסח (סידור האריז"ל. של"ה קמב, א. סידור אדה"ז) לפניו ולאחריו (וראה בארוכה חלק לב הנ"ל). אבל ראה אוה"ת במדבר (שבועות) ע' קנט ואילך.

בגדר הקרבת קרבן ממש. ואכ"מ. - וראה לקו"₪ חל"ב ע' 38"9.

**) בתנחומא שם: לא תשכחו עצמכם לסדר הקרבנות אלא הזהרו לקרות בהן לשנות בהן ואם תעסקו בהן אני מעלה עליכם כאלו בקרבנות אתם עוסקים. וראה (ע"ד החסידות) תו"ח שם. ע"ב ואילך.