169

שבמקום זה מדבר הקב"ה לישראל (באמצעות משה, כנ"ל), אלא גם להיפך, דכאשר בנ"י צריכים לבקש איזה דבר מאת הקב"ה, מתכנסים ל"בית ועד" זה להתפלל²⁹ אליו ית'.

[ומדוייק בלשון רש"י במשל ה"מלך הקובע מקום מועד לדבר עם עבדיו שם" — דלכאורה הול"ל "אל עבדיו" (ע"ד לשון הכתוב הקודם "לדבר אליך" (לא "עמך" או "אתך"), אף ששם קאי על משה) — אלא שכוונת רש"י בזה לדייק, שאין ההדגשה בזה שזהו המקום שהמלך מדבר אל עבדיו, אלא שזהו המקום הקבוע ששם "מתדבר" המלך עם³⁰ עבדיו (כולל ג"כ, שהעבדים מדברים שם עם המלך)].

ואין להקשות, איפה מצינו (בפשוטו של מקרא) שבנ"י התפללו בפתח אהל מועד — כי זהו דבר המובן מאליו (ואין רש"י צריך לפרשו) דכשיש צורך להתפלל עושים זה במקום של הקהלה (כבית הכנסת), ובמדבר הרי זה הי' אצל פתח אוהל מועד, מקום "מקרא העדה".

ובפרט שמצינו כן בפירוש בנוגע לבית המקדש, שנקרא³¹ "ביתי בית תפלה", שנוסף על זה שביהמ"ק הוא מקום השראת השכינה ושם הקריבו קרבנות³², הרי הוא גם מקום ששם נתאספו ישראל להתפלל אל ה', "והתפללו והתחננו אליך בבית הזה"³³ [ויש לומר שזה מובן גם מפרש"י לעיל עה"פ³⁴ "וזה שער השמים" — "מקום תפלה לעלות תפלתם השמימה"],

וכיון שגם המשכן נקרא "מקדש", "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם"³⁵, מובן, שלפני בנין בית המקדש הי' המשכן "מקום תפלה"³⁶.

ויהי רצון, שכן תהי' לנו, שעל ידי העסק ב"צורת הבית³⁷. . ומוצאיו ומובאיו", נזכה לבנין בית המקדש (השלישי)³⁸, שאז יתגלה גם המשכן (וכל כליו) שעשה משה³⁹, "ונועדתי שמה לבני ישראל", במהרה בימינו ממש.

(משיחת ש"פ תצוה תש"מ)