193

ומעשה תפיסא בהן"5, עדיין אין חושך העולם מאפיל על התורה", כהלכה'", ,אין דברי תורה מקבלים טומאה"* - וזה מביא לפרישה מעניני העולם בעבודה הרוחנית של האדם.

ג) מסירות"נפש נעלית על פי התורה% מן ההגבלות של התורה" והמצוות, היא איחוד ודבקות באלקות% מעל למידות ומגבלות.

שלוש הדרגות בישראל

שלושת הענינים הללו מקבילים, באופן כללי, לשלש דרגות כלליות בעם ישראל:

א) רוב בני ישראל עובדים באופן של ,,הנהג בהם מנהג דרך ארץ"%. החל בעוסקים במלאכה במובנה הפשוט,

9) תניא פ"ד.

0) ראה לקו"ת ראה כ, א: דהתורה היא עץ החיים .. ואין כח בקליפה לשלוט בה.

1) ברכות כב, א: ריב"ב אומר כו'. וגם לרבנן דפליגי על" - לא פליגי אטעמי' כ"א כדי שלא יהיו ת"ח מצויין כו' (ראה שו"ע אדה"ז או"ח רספ"ח) או מפני בזיון וכיו"ב (תר"י ברכות שם). ולהעיר מלקו"ת תבוא (מג, סע"ב) מאה שערים מה, א.

2) להעיר מזח"ג פ, סע"ב.

3 ע"ד התשובה - שע"ף תורה אין דבר (אפילו עבר על כל התורה כולה) העומד בפני התשובה.

4) ולכן לא נאמר ענין המס"נ מפורש בתושב"כ להיות תורה שבכתב הוא בחי' חכמה וחכמה הוא ע"פ טעם ודעת דוקא (סה"מ תש"ט ע' 121, עיי"ש ובהערה שם).

5 להעיר מלקו"ת שמיני בב' הבחינות שבצדיקים, ע"ש.

6 ברכות לה, ב. ושם: הרבה עשו כר"י ועלתה בידם.

קרח א

אדם חורש אדם זורע", ומקיימים בה את המצוות, וכלה בעבודה של כל יהודי העוסק ב,כל מעשיך יהיו לשם שמים"% ו,,בכל דרכיך דעהו"% - מארי עובדין טבין'?, (=בעלי מעשים טובים).

ב) עבודת שבט לוי, אשר ,הובדל לעבוד את ה' לשרתו להורות דרכיו הישרים ומשפטיו הצדיקים לרבים שנאמר יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל לפיכך הובדלו מדרכי העולם... "*. זוהי הדרגה הכללית של מארי? תורה'? (=בעלי תורה).

7) ע"ד ברכות שם.

8 אבות פ"ב מי"ב.

9) משלי ג, ו. טושו"ע או"ח סרל"א.

0) ראה אגה"ק ס"ה (קט, א). ביאוה"ז פ' וישב לאדהא"מ (כה, אדב) ולהצ"צ (ע' קלד).

1) אלא שבפרטיות יש בשבט לוי ב' מדריגות: לוים וכהנים*. וראה עקב י, ח (הכתוב שהביא הרמב"ם בהל' שמיטה ויובל שם הי"ג) ,,בעת ההיא הבדיל ה' את שבט הלוי לשאת את ארון ברית ה' (הלוים** - פרש"י) לעמוד לפני ה' לשרתו ולברך בשמו (הכהנים והוא נשיאת כפים*** - פרש"י).

וי"ל, שעיקר הענין דלעמוד לשרת לפני ה' הוא בכהנים, בעבודת הקרבנות והקטורת בביהמ"ק, משא"כ הלוים ד,עבודה שלהן היא שיהיו שומרין את המקדש ויהיו מהן שוערין לפתוח שערי המקדש ולהניף דלתותיו ויהו מהן משוררין לשורר על הקרבן בכל יום" (רמב"ם הל' כלי המקדש פ"ג ה"ב) - (אף שגם השיר הוא שייך לקרבן).