ספרי כ"ק אדמו"רלקוטי שיחותכרך לגבמדברשיחה א7

7

ונצטוינו48 "לא תוסיפו. . ולא תגרעו" [וכן בכל מצוה עצמה — יש שיעור והגבלה באופן קיומה49],

כי עיקר ענינן של מצות הוא (כמבואר בתניא50), להמשיך קדושה בגשמיות51 העולם (המוגבל — נאמר עליו די52), שלכן רוב מצות התורה הן מצות מעשיות, שנתלבשו בדברים גשמיים ועניני עוה"ז — שהם במדידה והגבלה, גדר "מספר";

התורה (מצד עצמה) היא למעלה ממדידה, כמ"ש53 "ארוכה מארץ מדה ורחבה מני ים" — למעלה מגשמיות העולם, ועד שהיא למעלה ממדידות והגבלות דזמן ומקום, כמרז"ל54 דכל העוסק בתורת עולה כאילו הקריב עולה (ללא הגבלות דזמן ומקום55).

אבל לאידך, מזה גופא שנאמר "ארוכה מארץ מדה" מובן, שגם התורה היא בגדר "מדה" (כי על דבר שאינו בגדר "מדה" לא שייך לומר שהוא ארוכה מ"מדה")56 — ובפרט שהתורה היא מקור המצות וצ"ל ערך ביניהם.

[וע"ד מש"נ בהפטורת פרשתנו57 "והי' מספר בני ישראל גו' אשר לא ימד ולא יספר", שיש בזה שני ענינים: "והי' מספר בנ"י" ולאידך — אא"פ לספור אותם, "כי58 לא יספר (מרוב59)"];

מסירת נפש היא למעלה לגמרי מכל ענין של מדה וגבול60. ובפשטות, התנועה דמסירת נפש מורה על דביקות בה' שאין לה גבול ותכלית, עד שהאדם מוכן ומוסר נפשו61 עבורו ית'.

ח. שלש עבודות הנ"ל מתאימות המה לשלשה הסוגים (הכלליים) שבבני ישראל — (א) (רוב) בני ישראל, (ב) שבט לוי, (ג) כהן גדול45.

הנהגת (רוב) בני ישראל היא באופן ד"הנהג בהם מנהג דרך ארץ"62, ועיקר עבודתם היא קיום המצות ועשיית מעשים טובים (מארי עובדין טבין);

שבט לוי ענינו (בלשון הרמב"ם63) — ש"הובדל לעבוד את ה' לשרתו ולהורות

הערות

  1. 48. ואתחנן ד, ב. ועד"ז פ' ראה יג, א. וראה לקו"ש חט"ו ע' 138 הערה 8.
  2. 49. ראה אגה"ק ס"י. ובכ"מ.
  3. 50. פל"ז. ע"ש באורך.
  4. 51. ועד שע"י כמה מהן נעשה הגשם — חפצא דקדושה.
  5. 52. חגיגה יב, א. ב"ר פ"ה, ח. פמ"ו, ג.
  6. 53. איוב יא, ט.
  7. 54. מנחות בסופה. וראה לקו"ש חי"ח ע' 413 בהערות. וש"נ.
  8. 55. ראה לקו"ת פרשתנו יג, אב. בלק סח, ב. — ולהעיר משו"ע אדה"ז ס"א (במהד"ק — סי"ג ואילך; במהד"ב — שם סוס"ט). וראה אוה"ת שבועות ע' קנט. ואכ"מ.
  9. 56. תו"א בשלח סא, סע"א. אוה"ת חנוכה (שי, א). סה"מ תרכ"ט ע' נד — ע"פ עירובין כא, סע"א.
  10. 57. הושע ב, א.
  11. 58. לקו"ת בלק (סח, א. שם, ג).
  12. 59. ל' הכתוב — וישלח לב, יג.
  13. 60. ראה לקו"ת שם (ע, אב) דבחי' בלי מספר בנפש הו"ע יחידה שבנפש (וכן בנמשל הוא "יחיד. . עצמותו ית' שאין עוד מלבדו. . ואינו בגדר מספר. . לפני אחד. . מה אתה סופר"). — אלא ששם מפרשו על ענין התורה (וראה לקמן בסוף השיחה). ובלקו"ת פרשתנו (נסמן בהערה 47) מפרשו על עבודת התשובה.
  14. 61. אף ד"כל אשר לאיש יתן בעד נפשו" (איוב ב, ד).
  15. 45. בהבא לקמן ראה בארוכה לקו"ש חי"ח ע' 193 ואילך.
  16. 62. ברכות לה, ב.
  17. 63. סוף הל' שמיטה ויובל (פי"ג הי"בי"ג).

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.