146
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
90 לקוטי ישראל, ולכן הם הסיקו ש,לא נוכל לעלות".
וכיוון שהכניסה לארץ ישראל לא נראתה להם אפשרית, הם עסקו בהרחבה ,דיבה", בדיבור על ארץ
ישראל. לפי זה מובן התוספת של רש"י, שמרים ,,דברה באחיה". עובדה זו
מסבירה יותר את הענין שהמרגלים ,לא לקחו מוסר" ממרים בנושא של הערכת הזולת הנעלה מהם:
מרים ,,דברה באחיה", אשר הוא ,חצי בשרו"*, ובאופן טבעי קשה להעריך אח שהוא ,חצי בשרו", ויחד עם זאת נעלה באין ערוך מן האדם. למרות זאת, נענשה מרים על כך. על"אחת "כמה-וכמה לא היו המרגלים צריכים לחשוב, שכל בני ישראל, כולל משה ואהרן, מוכרחים לנהוג לפי החלטתם שלהם.
ח. מה נתחדש למוגלים בביקורס בפירוש רש"י זה יש דיוק נוסף - ,ורשעים הללו ראו ולא לקחו מוסר", כי, לכאורה, המילה ,,ראו" מיותרת, ודי היה ב,ורשעים הללו לא לקחו מוסר"?
דבר זה יובן על"ידי הקדמת תמיהה
שלח א
על סיפור המרגלים באופן כלליי*: מה נתחדש למרגלים על-ידי ביקורם בארץ ישראל", וכל"כך הרבה עד שהדבר הבהילם והובילם לטענה ,לא נוכל לעלות"?
כל מה שהם ראו ,כ עז העם היושב בארץ..." כבר היה ידוע להם לפנידכ*,
[כי (א) כבר במצרים ידעו מהו המצב בארץ כנען". (ב) בשירת הים אמרו כל ישראל ,נמוגו כל יושבי כנען"*. הם ידעו על ,כל יושבי כנען" ועוצמתם, שאם לא-כן אין פלא, שהם ,נמוגו", ועוד]
הערות
- 3. בהעלותך שם, יב וברש"י שם. - ועפ"ז מובן ג"כ מה שמשנה רש"י מלשון הכתוב (שם, א) ,ותדבר .. במשה", וכותב ,באחי'". וראה עוד ביאור בלשון רש"י זה - לקו"ש חי"ג ע' 47 הערה 4 ושוה"ג שם.
- 4. בהבא לקמן - ראה לקו"ש ח"ח ס"ע 290 ואילך.
- 5. מ"ש רש"י (פרשתנו יג, כו) ,,אף הליכתן בעצה רעה", הכוונה בזה לאחרי שנגמרה עלייתם לא"י והתחילה ההליכה בא"י עצמה (כדמוכח מפרש"י (שם, ג) ,ואותה שעה כשרים היו". ואין צריך לדחוק (כמ"ש במפרשי רש"י שם) שמיד אח"כ נעשו רשעים). וראה לקו"ש חלק ל"ג ע' 78 ואילך.
- 6. ואף שמשה שלח אותם לראות ,החזק הוא הרפה גו'" (פרשתנו יג, יח) - הכוונה בזה (לא אם הם חזקים בכלל, כ"א) איפה הם חזקים כו' כדי לידע באיזה דרך לילך ואופן הכיבוש כו', כמפורש במשנה תורה (דברים א, כב. וראה רש"י שם) ,נשלחה אנשים גו' וישיבו אותנו גו' את הדרך אשר נעלה בה ואת הערים אשר נבוא אליהן (תחלה לכבוש = רש"י)", וכמ"ש ברמב"ן ריש פרשתנו.
- 7. בלשון הרמב"ן שם ,,אי אפשר שלא ידעו הדרים במצרים ענין ארץ כנען". אף ש,היו ישראל במצרים עבדים בעבודת פרך לא ידעו ולא יבינו" (רמב"ן שם), הרי פשיטא שמעת צאתם ממצרים עד שילוח המרגלים, שמעו כבר (מהולכים ושבים ותגרי אוה"ע), וכמובן גם משירת הים, כבפנים,
- 8. בשלח טו, טו.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.