78
שיחה א
א. בפירוש רש"י בפרשתנו בנוגע למרגלים, מצינו סתירות בנוגע למצבם בעת שילוחם: בתחלת הפרשה, עה"פ1 "כולם אנשים", מפרש רש"י "ואותה שעה כשרים היו". אבל בהמשכה, עה"פ2 "ויקרא משה להושע בן נון יהושע" פירש "התפלל עליו י"ה יושיעך מעצת מרגלים", דמזה משמע, שכבר אז הרגיש משה רשעתם של המרגלים3, וכן מפורש בפרש"י אח"כ עה"פ4 "וילכו ויבואו אל משה" — "מה ביאתן בעצה רעה אף הליכתן בעצה רעה".
והנה ביישוב הסתירה מפרש"י עה"פ "וילכו ויבואו", כבר ביארו המפרשים5, שזהו דיוקו של רש"י לפני זה "ואותה שעה כשרים היו", דרק בשעה שנבחרו ונתמנו "כשרים היו" — "לאפוקי לאחר אותה שעה"6, משהחזיקו בדרך7 ("וילכו"), נהפכו ונעשו רשעים.
אבל אין זה מיישב מ"ש רש"י שמשה התפלל על תלמידו יהושע "י"ה יושיעך מעצת מרגלים", שהרי זה הי' ב"אותה שעה" שנבחרו, לפני התחלת הליכתם בדרך8?
יש מפרשים9 ש"מיד אחר שהובררו" כבר לא היו כשרים, וביארו10 ד"בתחלה כשהובררו כשרים היו וצוה להם משה שליחות על פי ה' לראות את הארץ כיצד היתה נוחה ליכבש ונצנץ בהם יצר הרע וחזרו למשה למסור להם סימנים בארץ אם11 טובה ואם רעה ואת העם החזק הוא הרפה והכרכים אם מבצרים והרגיש משה שכוונתם לרעה דמה להם לחקור יותר ממה שנצטוו. . ולכך כתב. . ויקרא משה יהושע, כשהרגיש בהם יצרם הרע התפלל על יהושע".
אבל פירוש זה צ"ע:
א) קשה ביותר לומר שכוונת רש"י
הערות
- 1. יג, ג.
- 2. יג, טז.
- 3. אבל ל' רש"י בתחילת הפרשה (יג, ב) "ורשעים הללו" קאי בפשטות על סופם, כשחזרו ומרדו בה'.
- 4. יג, כו.
- 5. חזקוני, רא"ם, גו"א (יג, ב). רע"ב (עה"ת) לקמן פסוק כו. מפרשים שנסמנו בהערה 7. ועוד. בפענח רזא פי' ד"משה טעה בהם והי' סבור כי כשרים היו". אבל מפשטות ל' רש"י משמע ש"היו כשרים" בפועל.
- 6. ל' הרא"ם.
- 7. דבק טוב (בהגהה) ומשכיל לדוד ריש פרשתנו. רע"ב, חי' ופי' מהרי"ק על פרש"י, באר מים חיים (לאחי המהר"ל) — לקמן פסוק כו. חדא"ג מהרש"א סוטה (לה, א).
- 8. בשפ"ח כאן "שכבר א"ל השם ית' שלח לך לדעתך ושיתן להם מקום לטעות וא"כ ודאי ידע רוע תבונתם ועצתם הרעה" (וראה לקמן סעיף ב). וצע"ג, דא"כ איך יתפרשו דברי רש"י "אותה שעה כשרים היו".
- 9. נמוקי מהרא"י (לבעל תרומת הדשן) על פרש"י כאן. הואיל משה (לבעל מטה משה) באר היטב על פרש"י כאן. ולהעיר מלשון הגו"א כאן "משנשלחו. . ואחר המינוי מיד". ועד"ז בנחלת יעקב (לקמן פסוק כו) "הליכתן מיד לאחר שנתבררו". ובמושב זקנים עה"ת שם "משנצטוו ללכת".
- 10. נמוקי מהרא"י שם. ע"ש ב"תרי גווני" שליחות. וראה גם הואיל משה (באר התורה) פרשתנו.
- 11. פרשתנו יג, יח ואילך. שם, טז. — וצ"ע, שהרי כ"ז הוא מדברי משה, ואם כוונתם לרעה למה מסר להם משה כל הסימנים הללו.
מצוטט ב־3 עמודים
- לקוטי שיחות 49 לקו"ש חל"ג ע' 78
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תשכ"ו לקו"ש חל"ג ע' 78
- תורת מנחם שיחת ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תשכ"ח לקו"ש חל"ג ע' 78
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.