47
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
לכן מוסיף הכתוב כהקדמה למ"ש שוימותו גו' ", ש,והאנשים אשר שלח משה וגו' וישבו וילינו עליו את כל העדה גו' *, היינו שהם נתכוונו לחלוק על משה עצמו", ולכן לא הועיל משה בתפלתו לפעול בעדם יי, וכהכלל שכבר כתבו רש"י לפנ"ז*: ,אין קטי-
4 כדמוכח מכתוב זה עצמו, שאינו כותב שהלינו על הקב"ה. ועפ"ז יומתק מייש רשיי (ריש פרשתנו) ,שלקתה על כוי שדברה באחי" ורשעים הללו ראו ולא לקחו מוסר* -- ולכאורה מאי נפק"מ כאן במי דברה, והרי העיקר שדברה דברים בלתי רצויים, ונענשה, והם לא לקחו מוסר! אלא שרש"י מדייק להגדיל חטאם * : מרים דברה באחי', במשה, הנה לא זה בלבד שלא לקחו מוסר בכללות הענין שאין לדבר דבורים כאלו, כ"א שגם דברו באותו אדם שדברה היא, כי כנ"ל, גם הם הלענו על משה. [ואעפ"כ הועילה תפלתו של משה על מרים כי היא ,לא נתכוונה לגנותו" של משה, כ"א טעתה בסיבת הנהגתו, וכלעִיל הערה 11, משא"כ המרגלים].
5) וי"ל שלכן מתחיל הכתוב ,וה" אנשים אשר שלח משה", אף שכבר ידוע שמשה שלחם -- להדגיש שהשליחות היתה ע'יי משה (ולא ע"י הקב"ה (פרש"י ריש פרשתנו)), ובמילא כשמעלו בשליחותם מעלו במשה.
6 אחרי טז, 7 וראה ברכות נט, א. ושיינ. ירושלמי ר"ה פ"ג ה"ב. יומא פ"ז
גור נעשה סניגור" י, וגם, דנים לאדם <מדה כנגד מדת" *5.
וזהו שפרש"י על התיבות ,וישבו וילינו עליו" -- ,הרעימו עליו את כל העדה בהוצאת דבה, אותם אנשים וימותו" -- היינו שכל הכתוב בא להגיד ש(רק) האנשים האלו הרעימו עליו, ולכן, הם שמתו תומ"י, כי עבורם לא הועילה תפלת משה.
ואף שגם בנ"י הלינו על משה, במ"ש *5 ,וילנו על משה גו' כל בג'י גו' * -- הרי לא נתכוונו בזה לחלוק על משה עצמו, כ'א רק שחששו שמביאם ,לנפול בחרב וגו ", משא'"כ המרגלים, שנתכוונו לחלוק על משחפיי, בג"ל.
נשא ה, כד. ועוד. ₪9 יה ב. *29) ועד"ז ה" ג"כ במחלוקת קורח
הערות
- 1. לומר שנשתרבב מיד -- כ"א רק שנצטערו ומן -- עד חודש ימים, וילמוד סתום מן המפורש בשלו.
- 2. ועפ"ז יש לקשר: להסור (ואדה"ז!) שמתו בי"ז -- עפ"ז החודש ימים מתחילים לא מיד, משא"כ להב"י דמתו בז' צ*ל שמיך נשתרבב לשונם.
- 3. *) ולכן גם משנה ל' הכתוב ,ותדבר . . במשה" וכותב ,באחי * -- דאין אח מקפיד על אחותו ,חצי בשרו* ובכ*ז נענשה ורשעים הללו כו".
- 4. ה"ג, ויק"ר פכ"א, 2 -- אבל יש לחלק דשאני אדם שהוא בעל בחירה ויכול להפוך עצמו מקטיגור לסניגור (ובאגהי"ית הגיל שאני דכיון שזה גרם כו' -- באם יועיל יגרום עוה"פ).
- 5. זק) ואף שבנוגע האומר אחטא ואשוב, שאין מספיקין בידו לעשות תשובה (יומא פה, ב) -- שג"ז מטעם ,אין קטיגור נעשה סניגור" (האה אגה"ת פי'א) -- אומרים ש.אם דחק כו' מקבלין תשובתו* (אגהיית שם) - וכן מובן גם בפשטות הענינים כי אין לן דבר העומד בפני תשובה גדולה עכ"ם (ראה בראשית ד, יג. פרש*י בראשית ו, יד) - מ"מ כ"ז הוא רק כשה,קטיגור" וה,סניגור" הם באותו האדם עצמו, משא"כ בנדו"ד הרי ה,סניגור" הוא (תפלת) משה; ,קטיגור" הם (הניגוד למשה שב)המרגלים. ועפ"ז מובן זה שאפילו בעבודת יוהכ"פ דכה"ג בקה"ק -- תכלית השלימות דתשובה -- אין קטיגור דבגרי זהב -- נעשה סניגור.
- 8. פרש"י בפסוק שלאח"ז. אבל ירוע הוא מכבר מפרש"י גח ז, יא. יתרו יח, יא.
מצוטט ב־1 עמודים
- לקוטי שיחות 146 לקו"ש חי"ג ע' 47
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.