68

יותר מכך, דבר זה מוכח מן המסופר בתנ"ך: בתחלה הורה המלאך לאשת מנוח כיצד עליה לנהוג ,,ועתה השמרי נא ואל תשתי יין ושכר ואל תאכלי כל טמא" וכן לגבי הנער ,ומורה לא יעלה על ראשו כי נזיר אלקים יהיה הנער מן הבטן", ואילו לאחר מכן, כאשר שאל מנוח את המלאך ,מה יהיה משפט הנער ומעשהו" ענה לו המלאך אודות אופן התנהגותה של אשת מנוח ,כל אשר צויתיה תשמור", אך אינו עונה לו דבר בקשר לשמשון עצמו'ל,

ועוד: אם אצל שמשון ושמואל היתה נזירותם מפני הענין של ,האיש מדיר את בנו בנזיר", כיצד ייתכן לומר שענין זה, ש,האיש מדיר את בנו בנזיר" הוא ,,הלכה היא בנזיר", הלכה למשה מסיני, ובלשון הרמב"ם'?: ,אין לו סמך בכתוב ולא רמז", בעוד אשר זהו סיפור מפורש בנביאים.

זי גר קטן שגדל ולא מחה ההסבר לכך הוא: אי אפשר לומר ששמשון ושמואל

נשאג שיחות 15

היו נזירים מפני שהם בעצמם קבלו על עצמם נזירותי", כי: א) אין מוצאים לכך רמז בפסוקים. ב) לגבי שמשון אומר הרמב"ם במפורש ,,שהרי לא נדר בנזיר".

מצד שני, מלשון המשנה ,,שנאמר ומורה לא יעלה על ראשו, נאמר בשמשון ומורה ונאמר בשמואל ומורה, מה מורה האמורה בשמשון נזיר..." - שאלו הם הפסוקים הכתובים בענין ציווי המלאך ונדר חנה, מובן, שהנזירות אצלם באה מציווי המלאך ומנדר חנה, אך כיון שאין די בכך בלבד, הכרחי לומר, שענינים אלה היו מעין גורם לנזירות, כדלהלן.

כדי להבין זאת, יבואר תחלה דין בדומה לכך5:

לגבי גר קטן, אשר ,מטבילין אותו על דעת בית דין", או כאשר הוא מתגייר ביחד עם אביו*, קובעת ההלכה'?, שכאשר ,הגדילו \ יכולין למחות". וכיון שהגדילו שעה אחת ולא מיחו שוב אינם יכולים למחות.

ויש לומר, שההסבר לכך הוא: למרות שכאשר גיירו את הקטן הוא נעשה גר*, בכל זאת, מדוע הוא יכול