65
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
פד לקוטי נהוראי. ג) ובכלל - במשנה חולקים רבי נחמן ורבי יוסי זה על זה, ואילו בגמרא שיטתם זהה.
יותר מכך בלתי מובן סיום הגמרא ,אמר רבי אלעזר אמר רבי חנינא: תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם שנאמר וכל בניך למודי ה' ורב שלום בניך"< - דברים אלו, לכאורה, אינם קשורים למשנה ולא לגמרא'*, וגם אם המטרה היא לסיים בדבר טוב'י, גם אז צריך להיות איזשהו קשר לענין הקודם"י, ובנוסף לכך, גם הענין הקודם מסיים בטוב, בענין של ברכה'".
ד. דיוקים בלשון הגמרא בנוסף לכך יש להבין כמה דיוקים בלשון הגמרא:
א) מה מחדש רבי נהוראי על דברי רבי יוסי ,,גדול העונה אמן יותר מן המברך" באמרו ,,השמים - בשבועה -
כך הוא", ובהוכחה ,תדע שהרי גוליירים מתגרים במלחמה וגבורים נוצחין"?
ב) במספר מקומות בגמרא'3 כאשר מובא במאמר ,אמר רבי אלעזר אמר רבי חנינא תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם..." מסיימים אותף3 ב,אל תקרי בניך אלא בוניך", ואילו בסוף מסכת נזיר לא נמצא סיום זה*, לפי רוב הגרסאות.
ה. כיצד נהיה שמואל לנזיר
כדי להבין כל זאת, יש להקדים את קושיית הרד"ק':: כיצד נעשה שמואל נזיר? לא ייתכן לומר שזה עקב נדרה של חנה אמו - ,ונתתיו לה' כל ימי חייו ומורה לא יעלה על ראשו" - שהרי: א) שמואל לא הי' אז בעולם, והנדר לא חל עליויי. ב) אף אילו היה
הערות
- 9. ולהעיר שגם בפרשתנו (ראה בריש המסכתא: תנא אקרא קאי) כ"ה המשך הכתובים, דלאחר פרשת נזיר באה ברכת כהנים, שהיא: א) ברכה הכי כללית (ראה ספרי עה"פ), ב) כולל הסכמה (עניית אמן) = שגדול מהמברך = ,ואני אברכם .. הקב"ה מסכים על ידם" (חולין מט, א)*, ג) מסיים ב,שלום", ובפרט ע"פ הספרי עה"פ: ,גדול השלום כו' שנאמר וכל בניך למודי ה' ורב שלום בניך". וראה לקו"ת פרשתנו כז, א.
- 0. וכמו שלא הובא בברכות שם.
- 1. כמ"ש בתוס' סוף נדה.
- 2. ראה חידושי אגדות נדה שם.
- 3. חדא"ג כאן. וראה מה שכ' (וגם ההמשך דגדול העונה אמן יותר כו' להמשנה) ע"ד הדרוש, וכן בעוד כמה ספרים.
- 6. *) ראה ד"ה אריב"ל תרכ"ט בסופר. לקו"ש ח"י ע' 42. וראה ד"ה גדול העונה אמן (תשכ"ב) דגדול העונה אמן הוא דוגמת ואברבה מברכך ברכתו של הקב"ה שמרובה על העיקר.
- 4. בסיום מסכתות בני"ך וגם בתמיד (לב, ב).
- 5. בסוף ברכות. ובסוף כריתות לפנינו הוא בחצאי ריבוע. בסוף יבמות לפנינו ליתא. ובהגהות הגרי"ב הגי' שם ,אל תקרי כו'". ראה יפה עינים שם. בתמיד שם לפנינו ליתא. אבל לפי הגירסא בשטמ"ק (ובהגהות חק נתן) איתא שם.
- 6. ולפי גירסת הב"ח צ"ל גם במס' נזיר. וראה לקמן הערה 77.
- 7. שמואל א א, יא. ועד"ז באברבנאל שם (קושיא החמישית).
- 8. ואין לתרץ עפמ"ש הרמב"ם (הל' ערכין פ"ו הל"א ואילך) שאם אמר הרי עלי להקדישו הרי זה חייב להקדישו כשיבא לעולם משום נדרו (ואת"ל שמה שאמרה ,ונתתיו לה' .. ומורה לא יעלה על
מצוטט ב־1 עמודים
- לקוטי שיחות 222 לקו"ש חי"ח ע' 65
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.