222

(דלולא המברך לא שייך הענין דעניית אמן), לכן "ממהרין למברך תחלה", כנ"ל סעיף א'.

ה. ע"פ כל הנ"ל יש לבאר השייכות דסוגיא זו ע"ד מעלת המברך והעונה אמן ל(סיום) מס' נזיר (וכפי שכבר עמדו ע"ז במפרשים⁵⁴),

ובהקדם המבואר בצפע"נ עה"ת⁵⁵ בנוגע ליוסף הצדיק — שנקרא "נזיר אחיו"⁵⁶, ויש דיעות ש"נזיר ממש הי'"⁵⁷ — ד"נזירות התחיל מיוסף"⁵⁸, כי "יוסף⁵⁹ הוה בגדר אדם הראשון קודם הנסירה זכר ונקבה ביחד ושניהם שווים", וזהו ג"כ שלימות קדושת נזירות, ד"נזירות⁶⁰ יש עלי' שם זכר ונקבה כליל (כמבואר בירושלמי נזיר פ"ב⁶¹), ור"ל גדר משפיע ומקבל בעצם אחד", "משפיע ומקבל בבת אחת"⁶², "חומר וצורה בנושא אחד"⁶³.

וענין זה, החיבור ד"משפיע ומקבל בבת אחת" (שזוהי שלימות ענין הנזירות), הוא ג"כ תוכן ענין הברכה ועניית אמן, חיבור שתי המעלות דמשפיע ומקבל (מברך ועונה אמן) כאחד, וכנ"ל בפירוש "אחד המברך ואחד העונה אמן במשמע", חיבור מעלת ה"בכח" (שמצד המשפיע) וה"בפועל" (שמצד המקבל).

ועפ"ז יש לבאר גם המשך הגמ' שם, שלאחרי השקו"ט ע"ד מעלת המברך והעונה אמן, מסיים בש"ס "אמר רבי אלעזר אמר רבי חנינא תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם" — דכבר נתקשו בזה במפרשי הש"ס⁶⁴ מהי השייכות של מאמר זה לכאן, ואם לסיים בדבר טוב, הרי גם השקו"ט ע"ד מעלת המברך ומעלת העונה אמן היא בדבר טוב?

וע"פ הנ"ל יש לומר, שזהו דוגמת המעלה דעונה אמן⁶⁵, שהוא הגורם שהברכה תומשך בפועל למטה בעולם, וכן בענין זה, דדוקא "תלמידי חכמים" (היינו המקבלים מחכמים⁶⁶, דוגמת עניית אמן ע"י שומע הברכה, מקבל) הם ה"מרבים שלום בעולם".

וזהו שמסיים הש"ס דוקא במאמר זה, דכיון שלפני זה מדגיש שם מעלת המברך, דאע"פ שיש מעלה בזו שאין בזו ועד ששווים הם (כנ"ל באורך), מ"מ "ממהרין למברך תחילה" ולכן צ"ל "חטוף ובריך" — לכן מסיים, דמ"מ תכלית הכל היא מעלת ה"בפועל"⁶⁷ — "תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם".

(משיחות י', (מוצאי ש"ק) י"ג וט"ו שבט תשל"ח)