42

42 לקוטי

אינו צריך לנתיגת כח כו" ואין פעולה מהמתברכים (שהרי נמצאים בשדות), ומ'"מ עם שאחורי הכהנים אינם בכלל הברכה, לפי שצ"ל הכנת המתברכים בכדי לקבל ההשפעה -- כש"כ בתפלה, שהש"ץ צריך לנתינת כת כו" הרי מכש"כ שצריכה להיות בזה הכנה מצד הצבור. ולכן אלו דלא אניסי אין יוצאים בתפלת השיץ.

עפ"ז י"ל דבזה גופא פליגי ר"ע ור"י -- היינו אם דרגת הכהן -- בעת שמברך את ישראל -- היא למעלה מהשתלשלות או לא, ובזה תלוי' פלוגתתם אם צ"ל קרא מיוחד שהקב"ה מסכים על הברכות, וכדלהלן:

נת"ל (ס"ב) שהטעם לזה שב"ב בכחה להביא ענין חדש הגבוה משרשו ומקורו של המתברך, הוא, לפי שהכהנים עושים זאת בשליחותו של הקב"ה, ומכיון שהוא אינו מוגבל ח"ו בשום מדידות והגבלות, יש בברכתו, וגם בהברכות המתברכות בשליחותה הכח להגיע למעלה מהשתל

אמנם זה גופא אפ"ל בב' אופנים: א) מכיון שהברכה בפועל נאמרת מפי בו"ד, שאין בכחו מצ"ע להמשיך מ" למע' מהשתלי, צ"ל כח מיוחד, שגם ברכה זו תמשיך מלמע' מהשתל, זא שאף שמברך בשליחותו של הקב"ה, מ"מ הרי כמה דרגות אפ"ל בשליחות זי -- וגם בב"כ י"ל שאין כחו של הקב*ה מתייחד ומתעצם עם

לך לךא

ברכת הבו"ד, ויש פרטים *י שמוגבלת בהם כמו ברכת בו"ד. וצ"ל כח מיוחד שגם ברכה זו תהי' ברכתו של הקב"ה.

ב) ' מכיון שעושה ואת בשליחותו של הקב"ה הרי <;מעשה השליח מתייחסת להמשלח", יש בהברכה עצמה הכח להמשיך מלמעלה מהשתל'". ז4 א, שכחו של הקב"ה מתעצם עם (ברכת) הכהן, ובמילא דרגת הכהן עצמו בעת הברכה היא למעלה מד השתל' מג"ל.

וי"ל שלדעת ר"ע, ב"כ מצ"ע הוא ברכת בו"ד (כאופן הא'), ולכן צ"ל קרא מיוחד שהקב"ה מסכים על ידם'י -- היינו שישנו כח מיוחד מהקב"ה שהברכות תהינה ברכות הקב"ה, מלמצ' מהשתל', שזהו הפי' ד,הקב"ה מסכים על ידם". משא"כ ר"י (כהנא -- מסייע (ומגדיל כח) כהני ו)לדעתו שיש בברכת הכהנים מצ"ע כח זה ואי"צ לזה קרא:י מיוחד''.