59

וקנא את אשתו והיא נטמאה או עבר עליו רוח קנאה וקנא את אשתו והיא לא נטמאה". ההרחבה, וכפילות הלשון רומזים שמדובר על שני סוגים שונים של נשים: ,וקנא את אשתו והיא נטמאה" - זהו הקינוי לאשה אשר ,,מצא בה דברים כאורין" וכדומה, וסביר יותר לומר ש,היא נטמאה"? ו,קנא את אשתו והיא לא נטמאה" - זהו הקינוי לאשה כשרה ,,להדריכה"**.

3 לפי המשנה אסור לקנאות מחשש שהמים לא יבדקו

מדוע יהיה אסור לקנא לאשה ש,מצא בה דברים כאורין" וכדומה? לכאורה, אדרבה: במקרה כזה בודאי צריך האדם לקנא לאשתו*, למרות שהוא עלול להביא לידי ריב ושנאה, כדי להישמר להבא מדבר עבירה, וכדי שיוכל לברר אם חטאה?!

ויש לומר, שלדעת הרמב"ם, הסיבה לכך ש,אסור לקנאות", איננה כדעת רש"י", משום שעלול להביא ,לידי תגר", אלא מפני שבמקרה כזה, ש,מצא. בה דברים כאורין", קיים חשש שהמים לא יבדקוה בין כך ובין כך, כדלהלן:

ההלכה היא*, ש,בזמן שהאיש מנוקה מעוון המים בודקים את אשתו, אין האיש מנוקה מעוון - אין המים בודקים את אשתו". הכוונה של ,אין מנוקה מעוון" היא, כלשון הרמב"ם'* ,,שבא ביאה אסורה מימיו אחר שהגדיל", ואפילו = ,עוון דפנויה"?י.

ולפי דברי הגמרא%9 ,כל המזנה אשתו מזננת עליו .. דאמרי אינשי איהו בי קארי ואיתתיה בי בוציני" (=אם הוא קדלעת גדולה ואשתו קדלעת קטנה), ואומר רש"י: מין אחד הוא,

אלא שאלו גדולים ואלו קטנים, כלומר, במה שהוא עוסק היא עסוקה". זאת אומרת, שכאשר האשה אינה

מתנהגת כראוי, קיים חשש גדול, שגם הבעל לא התנהג בראוי, ובמילא - אין המים בודקין.

לכן דעת ,תנא דידן" היא שבמקרה כזה ,,אסור לקנאות"*, מפני החשש שבין כך ובין כך לא יבדקו המים את האשה5, ואם הוא ישקה את אשתו הוא