ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך יז בהר שיחה ב286

286

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

את הקרקע, ואף אם עושה זאת גוי?', עובר בעל הקרקע על מצות העשה. אך אם זוהי חובת גברא, הרי אם גוי מעבד את האדמה אין בעל השדה עובר על מצות עשה זו.

ב. הפקרת פירות שביעית - חובת גברא או אפקעתא דמלבאו

כמוזכן יש דיון ומחלוקת לגבי

מצות עשה נוספת בשביעית -

,והשביעית תשמטנה ונטשתה"",

האם מצות שמיטת הפירות היא שבעל

הבית צריך להשמיט (להפקיר) את תוצרת האדמה בשביעית*, כלשון הרמב"ם בספר המצוות> ,שצונו להפקיר כל מה שתצמח", ובספר היד החזקה 5 ,להשמיט כל מה שתוציא הארץ בשביעית". או שהשמיטה היא באופן של ,אפקעתא דמלכא"*% - שהתורה הפקירה"' את

בהרגב שיחות 07

פירות*' השביעית ובעל הבית אינו עושה דבר בענין זהלי.

ההבדל בפשטות בין שתי השיטות הוא כאשר? האדם נמנע במפורש להפקיר שדהו (גודר שדהו ונועל כרמו)?: אם מוטלת חובת גברא על בעל הבית להפקיר:? את הפירות, הרי למרות שהוא עובר על מצות עשה זו, בכל זאת, אסור לזולת לקחת זאת, ואם לוקחים עוברים על איסור גזל. אך אם זאת אפקעתא דמלכא, ניתן לקחת ולזכות בפירות אפילו בניגוד לרצון הבעלים.

הבדל נוסף למעשה נובע מכך: פירות שביעית פטורים ממעשר כיון שהם הפקר, ולפיכך, אם חובת ההפקרה מוטלת על האדם, יוצא, שפירות שביעית שהוא לא הפקיר (גודר שדהו וכדומה) חייבים

הערות

2. ראה תוס' ע"ז שם (מהדו"ק). חכמת שלמה (מהרש"ל) ב"מ צ, א. ובתוס' רי"ד (בשם המורה - רש"י) וח"ש הביאו הכ' ,,שבת שבתון יהי' לארץ".
3. משפטים כג, יא. וראה חינוך מצוה פד ,ומצוה זו שהיא להפקיר כל פירותי' ומצוה אחרת שציונו האדל לשבות בה כו' קשר אחד להם".
13. והנהגתו מוכיחה שהפקיר וא"צ הפקר בדיבור, או שסתמי" - אוקמי בחזקת כשרות.
4. מ"ע קלד. ועד"ז בחינוך ריש מצוה פד.
5. הל' שמיטה ויובל פ"ד הכ"ד. ובמנין המצות (מ"ע קלד) שבריש ספר היד ,,להשמיט קרקע". וראה לקמן הערה 18.
6. לשון הגמרא ב"מ לט, רע"א (ובפרש"י שם: מצות המלך). קו, א (ובפרש"י: המלך ביטלו מלזורעה כו'). קט, א (לגבי יובל).
7. להעיר מלשון הרמב"ם בהכותרת שם (מצוה ו') ,שישמט מה שתוציא הארץ".
8. ולשון הגמרא נדרים מב, ב: ,ארעא נמי (רחמנא) אפקרה" היינו ללקוט פירות כמ"ש בר"ן ורא"ש שם.
9. ראה בכהנ"ל (ובהבא לקמן): מחלוקת ב"י והמבי"ט (שו"ת אבקת רוכל סי' כד. שו"ת מבי"ט ח"א סי"א. מהרי"ט ח"א סי' מב, מג). מנ"ח מצוה פד. ביאור הרי"פ פערלא שם (רסו, א ואילך). ובאור ההלכה שם (ע' צו) הביא עוד כמה ספרים. אנציקלופדיא תלמודית בערכו. ובצפע"ג (מאכא"ס פ"י הט"ו (צ, ד). נדרים פ"ו הי"ג (יג, א). תרומות פ"ב סהי"ב (מה, ב). מת"ע פ"ו ה"ה (סג, ב). ועוד) דפליגי הראשונים, מחלוקת רש"י ותוס' בר"ה טו, א.
0. מנ"ח שם.
1. ראה רמב"ם שם (פ"ד הכ"ד) ,וכל הנועל כרמו או סג שדהו בשביעית ביטל מ"ע". משא"כ בסתם י"ל בפשטות דהוי הפקר ממילא לכו"ע. ראה בהמובא באנצקלפדיא שם. ועוד.
2. ולשונות הגמרא הנ"ל (הערה 16, 18) תירצו באחרונים לדיעה זו - ראה בהמובא בהערה 19.

מצוטט ב־1 עמודים

תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשל"ג לקו"ש חי"ז ע' 286

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 9 עמודים.