206
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
הנדחת - והיה עליו להשתמש בביטוי המדגיש את עיקר החטא, כגון: ,אלה שלקחו מן החרם" או בדומה ללשון הפסוק ,,ידבק בידך מן החרם"זו?
יתר על כן: הרי ישנו דיון נרחב אם גניבה מן החרם - מאיסורי הנאה - היא בגדר של גניבה*', ולמרות שהלשון ,גונב את החרם"*' מצויה בענין זה, וכך כתוב גם בפסוק על עכן: ,וגם גנבו"?. אך הכוונה היא לכך שהביטוי גניבה יכול לחול גם על חרם'? - אבל בתירוצו של רב יוסף לא היה צריך להיות מובא ענין הגניבה בלבד, אלא גם ענין החרם - ומדוע הוא מתבטא בלשון ,,גנבי", ואיננו מזכיר את החרם?
ג. ההבדל בין לשון המשנה ללשון הברייתא
ענין זה יובן באמצעות ההסבר על אחד מן ההבדלים בלשונותיהן של
המשנה והברייתא בסוף המסכת, כדלהלן:
בברייתא כתוב: ,,תנו רבנן רשע בא לעולם?, חרון אף בא לעולם
שנאמר:? בבוא רשע בא גם בוז ועם קלון חרפה, רשע אבד מן העולם טובה בא לעולם שנאמר: ובאבוד רשעים רנה", ומסיימת הברייתא ,צדיק בא לעולם טובה בא לעולם שנאמר:5 זה ינחמנו ממעשינו ומעצבון ידינו".
האריכות של הברייתא יותר. מן המשנה מובנת, שהרי רבי סידר את המשניות, כדברי הרמב"םא, ,קוצר מלי" - ,דבר קצר וכולל ענינים רבים", אבל בדור מאוחר יותר,
הערות
- 7. ודוחק לומר שההדגשה בנדו"ד היא ,גונב את החרם", עפמש"כ במס' שמחות (פ"כ סה"ט) דהגונב את המכס ואת החרם כאילו עוע"ז כו' (ראה מהר"ץ חיות כאן), כי: א) אי"ז שייך להמדובר במשנה בעיר הנדחת דוקא ולהכתוב ,ולא ידבק בידך מאומה" שבהמשך לזה*, ב) הו"ל לר"י להדגיש העיקר (כבפנים) ,,גונב את החרם" וכיו"ב.
- 8. ראה כריתות כד, א (בשור הנסקל). רשב"א נדרים פה, א. ובר"ן שם (בשם הרשב"א). אבל ראה שו"ע אדה"ז סי' תלה קו"א סק"ב.
- 9. במס' שמחות שבהערה 17.
- 0. יהושע ז, יא. ראה בזה יד רמ"ה (ועד"ז בשושנים לדוד. הובא ב,ליקוטים" שבמשניות כאן). אבל מרד"ק (ועוד) בנ"ך שם משמע שכוונת הכתוב להדגיש שלא לקחו בפרהסיא כ"א בהסתר.
- 1. אבל לכאו' אינו מתאים להכניסם עי"ז בסוג ,גנבי", וראה יד רמ"ה כאן: וה"ה בבני אדם שנהנין מן החרם דמקרי גנבי כו'.
- 6. *) ועפ"ז גם מובן שקשה לפרש (כביד רמה כאן) שהרשעים הוא רק מצד ,,גנבי", ומצד זה מביא ,,חרון אף", ועפמ"ש במס' שמחות שהובא בתחילת השיחה, וע"ד מ"ש בחדא"ג מהר"ל כאן. ובשאילת יעבץ שם וראה עיון יעקב כאן
- 7. קדושים א שיחות -
- 2. הל' ,רשע בא לעולם" - אף שצדיק ורשע לא קאמר (נדה טו, ב) י"ל, שהכוונה מעת שעובר עבירות שאז נעשה רשע ובמילא בא רשע בעולם, וכמבואר לקמן בפנים.
- 9. גם י"ל, לכאורה, ע"פ מש"נ: זורו רשעים מרחם (תהלים נח, ד) וכפי' רז"ל (יומא פג, א): וראה ג"כ רות רבה (עה"פ ג, יג. ועד"ז היא גירסת תוד"ה שובו חגיגה טו, א - בירושלמי) באלישע אחר שהריחה אמו כשהיתה מעוברת והוכרחה לאכול מאותו המין (מתקרבות ע"ז) שזה גרם שיצא לתרבות רעה. וראה ראב"ע למשלי יח, ג. ענף יוסף לע"י כאן מהשפת אמת,
- 10. אבל עפ"ז צריך לפרש ,,חרון בא לעולם" - רק בכח ולא בפועל.
- 3. משלי יח, ג.
- 4. שם יא, י.
- 5. בראשית ה, כט.
- 6. בהקדמתו לפיה"מ (ד"ה אחר כן ראה להסתפק).
מצוטט ב־1 עמודים
- תורת מנחם בס"ד. שיחת יום ג' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"ה לקו"ש חי"ז ע' 206
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 6 עמודים.