183

מתכוונת הגמרא% באמרה ,זדונות נעשות לו כזכיות": כיון שהתוספת במעשים טובים באה מכך שהאדם השתנה עלדידי התשובה על הזדונות, ואם כך ה,זדונות" גרמו לתשובה מאהבה וזכויות.

כפי שמוצאים לגבי שטר?', שאמנם כל שטר רגיל הוא בחזקת כשרות, אך כאשר היה ערעור על שטר ועקב כך קיימו אותו בבית דין, הוא בעל תוקף יותר משטר רגיל שלא היה עליו ערעור*'. ויוצא, שהערעור גרם ליתר תוקף של השטרל'.

אך אין די בכך, כי הערעור גורם עילוי רק בשטר, וכך בעניננו, ה, זדונות" גורמים התעלות רק בגברא (באדם) העושה תשובה<, אך מן הביטוי ,זדונות נעשות לו כזכויות" מובן, שגם החפצא, הזדונות עצמם, הופכים לזכויות 2.

אחרי ג

ּ. ההבדל בין שני סוגי הטהרה

הדבר יובן לפי ההסבר על סיום מסכת יומא במשנה<: ,אמר רבי עקיבא אשריכם ישראל לפני מי אתם מטהרין ומי מטהר אתכם אביכם שבשמים, שנאמר< וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם ואומר'? מקוה ישראל ה', מה מקוה מטהר את הטמאים, אף הקדוש-ברוך-הוא מטהר את ישראל".

רבי עקיבא אומר כאן שני ענינים: א) ,לפני מי אתם מטהרין", ב) ומי5 ,מטהר אתכם", והוא מצטט על כך שני פסוקים: א) ,וזרקתי עליכם מים טהורים", ב) ,מקוה. ישראל. ה" - ומסביר הגאון הרוגוצ'ובי, שבשני ענינים אלו מתבטא ההבדל שבין שני עניני הטהרה - הזאה ומקוה, שבהזאה צריכה להיות כוונה לטהרה?, ואילו טהרה במקוה אינה צריכה כוונה, מקוה מטהר גם ללא כוונה לטבילה35*.

ולפי זה מובן ההבדל בלשון הפסוקים שמצטט רבי עקיבא: ,,וזרקתי עליכם מים טהורים", ו,מקוה ישראל