30

6 לקוטי אמר קרא: והיו בהווייתן יהו (=טעמו של רבי הוא, שנאמר בפסוק ,והיו" - יהיו בדיוק כפי שהם כתובים) ורבנן מאי טעמייהו? אמר קרא: שמע, בכל לשון שאתה שומע", אבל שיטותיהם השונות הן הגורם לכך שרבי בוחר דוקא בדרש של ,והיו", וחכמים - את הדרש של ,שמע בכל לשון...".

וכך מובן מהמשך דברי הגמרא ,,למימרא דסבר רבי (= האם לומר שרבי סובר) דכל התורה כולה בכל לשון נאמרה, דאי סלקא דעתך (=כי אם יעלה על דעתך ש)בלשון הקודש נאמרה, ,והיו" דכתב רחמנא למה לי? (=לשם מה נאמר בפסוק ,והיו"?). איצטריך, משום דכתיב שמע (=יש בכך צורך משום שנאמר ,שמע"). למימרא. דסברי רבנן (=האם לומר שרבנן סוברים) דכל התורה כולה בלשון הקודש נאמרה, דאי סלקא דעתך (=כי אם תחשוב ש)בכל לשון נאמרה, שמע דכתב רחמנא למה לי (=לשם מה נאמר בפסוק ,שמע")?. איצטריך (-יש. בכך צורך) משום דכתיב והיו". כלומר, עצם הסברא מחייבת, לפי רבי, שקריאת שמע תהיה ,בכתבה", ולפי רבנן - ,,בכל לשון". ודרישת הפסוקים היא רק כדי למנוע ולשלול את המשמעות ההפוכה של הפסוק האחר.

ט. דוגמאות לשיטת רבי וחכמים מסדר מועד

בסדר מועד, במסכת סוכה*, נאמר;:

ויקרא ד

,רבי אומר: כל סוכה שאין בה ארבע אמות על ארבע אמות פסולה, וחכמים אומרים: אפילו אינה מחזקת ראשו ורובו כשרה":

בתורה*% נאמר ,בסוכות תשבו שבעת ימים", ונאמר בגמרא% שצריך להיות ,,תשבו כעין תדורו". רבי סובר ש,תשבו כעין תדורו" צריך להתבצע כפשוטו ובכל הפרטים", ולכן צריכה הסוכה להיות בגודל של ארבע אמות על ארבע אמות לפחות, כעין תדורו, כבית ממש. חכמים סוברים, שלא צריך להיות ,,כעין תדורו" כפשוטו בכל הפרטים, אלא מספיק ,כעין תדורו" בפרט שהסוכה מחזקת ראשו ורובו - דירת ארעי שאפשר לשבת בה - תשבו*, אבל אין צורך שגם מבנה הסוכה יהיה ,,כעין תדורו". דוגמאות לשיטות רבי וחכמים מסדר נשים

כך אנו מוצאים לגבי לשון בני"אדם בסדר נשים: ,,אמר רבי: כל האומר על מנת כאומר מעכשיו דמי, ופליגי רבנן עליה (-וחכמים חולקים עליו)"*, שאם אדם אומר, למשל, ,הרי זה גיטך על מנת שתתני לי מאתים זוז", הרי לפי