443

מן הקלעים), אבל לפי הפירוש ,כמדת", שגובה המסך היה שווה לגובה קלעי החצר, הרי המילים ,,לעמת קלעי החצר" מיותרות - כבר נאמר לפני כן בבירור ,וקומה ברחב חמש אמות", ומה מוסיפה העובדה שהוא היה ,כמדת קלעי החצר"?

ג. לפ פירוש קודם של רש"י, הוא היה צריך לפרש כאן ,למעלה"

קושיא זו נעשית חמורה יותר לפי פירוש רש"י קודם, כדלהלן.

קיימת מחלוקת? בין רבי יהודה לבין רבי יוסי לגבי גובה המזבח: רבי יהודה אומר שהפסוק" ,ושלש אמות קומתו" הוא - ,,דברים ככתבן", ואילו רבי יוסי מסיק (על-ידי לימוד גזירה שוה לפי המילים ,רבוע" ,רבוע") מן המזבח הפנימי" - ,מה להלן גבהו פי שנים כארכו אף כאן פי שנים כארכו" - שגובה המזבח היה עשר אמות.

אומרת הגמרא"': ,אמר לו רבי יהודה .. אפשר כהן עומד. על גבי המזבח ועבודה בידו וכל העם רואין אותו מבחוץ" (שהרי אם גובה המזבת הוא עשר אמות, יוצא שהוא גבוה יותר מקלעי החצר, שגבהם חמש אמות). ענה לו רבי יוסי, שהוא סבור, שגובה הקלעים היה חמש עשרה אמות.

במסכת. עירובין'' אומרת הגמרא, ששיעורו של פתח (לדעת חכמים) הוא ,עשרים אמה (גובה) ברוחב עשר". ושואלת הגמרא?י: ,לילפו (= ילמדו) מפתח שער החצר .. מה להלן חמש ברוחב עשרים, אף כאן ברוחב עשרים", ומשיבה בתירוץ השני - לפי גירסת בעלי התוספות'': ,קלעים ט"ו אמה, וכי כתיב וקומה ברוחב ה' אמות - משפת קלעים ולמעלה". ומוסבר ב,,תוספות", ששאלת הגמרא היא על השיעור עשרים אמה של גובה הפתח, שהרי רואים ממדות פתח החצר ששיעור גבהו של הפתח הוא ,חמש אמות" בלבד, ובתשובתה מסיקה הגמרא, שגם גבהו של פתח החצר היה עשרים אמה'', וכוונת המילים ,וקומה ברחב חמש אמות" היא ,,משפת קלעים ולמעלה", חמש אמות יותר מאשר הקלעים, שגבהם לדעת רבי יוסי היה חמש עשרה אמות, כדלעיל.

יוצא אפוא, שלדעת רבי יוסי (לפי התוספות) משמעות המילים ,לעמת קלעי החצר" היא - גבוה יותר מ,קלעי החצר"*!.

וכיון שלפני כן, בפרשת תרומהי, אנו רואים שרש"י מציין את שתי הדעות, של רבי יהודה ושל רבי יוסי, הרי שהוא היה צריך גם כאן, בפירושו על ,,לעמת